אויש, איזה ספר... איפה להתחיל?
אחותי הביאה לי את הספר ואמרה "את תאהבי אותו". טוב, אחותי היא אחותי והיא מכירה אותי אז סמכתי עליה. התחלתי את הספר קראתי כמה עמודים ולא התחברתי. השבוע שוב החלטתי לקרוא אותו. אני קוראת ומגיעה לעמוד 70, לעמוד 100 ותוהה האם הולך להתרחש משהו מעניין בספר הזה? כי עד עכשיו כל מה שכתוב זה שהם נפגשו ועד כמה הם אוהבים זה את זו וכמו שאתם מבינים לא צריך יותר מידי עמודים כדי לסכם רעיון שכזה.
בכל זאת אני מהעקשנים ולא מוותרת בקלות, ולכן ממשיכה לקרוא. בשלב מסוים העלילה מתרחבת לדמויות נוספות אבל איכשהו, הם לא לגמרי נקשרות לסיפור (כפי שכבר אמרו זאת פה לפני באחת הביקורות). וכן, עדיין אני מחכה שדברים יזוזו ויתרחשו...
הסוף בסופו של דבר הוא סוף טוב (שזה חשוב כי אני שונאת סופים לא טובים או גרוע מכך לא ברורים) אבל חוץ מזה, ומהכתיבה של הספר שהיא לא מתיימרת להיות מה שהיא לא, ועשירה בתיאורים יפים ומדוייקים על רגשות, ריחות ומראות, אין לי עוד דברים טובים להגיד על הספר הזה.
עכשיו להסתייגויות שלי. מלבד עצם הסיפור שלא ברור איך הוא נמרח על פני כ"כ הרבה עמודים כשלא קורה בו כמעט כלום, וכן, גם לא אשקר אם אומר שלקראת הסוף התחלתי לדלג על פיסקאות, אני לא מתחברת לעצם הסיפור גם מבחינה מוסרית. יש שם שני נושאים שמקשים עלי מאוד על ההזדהות (אחד זה ברור- קשר בין יהודיה לערבי נוצרי והשני מופיע לקראת סוף הספר שהוא בעייתי מבחינה מוסרית אך לא אגלה אותו). ובכלל לקרוא לספר כזה שהנושא שלו בעייתי מאוד מבחינה דתית, במילים שהן חלק מפסוק בתהילים שמדבר על עיר הקודש, כן, זה קצת צרם לי, וזה גם קצת חילול הקודש בעיניי.
חוץ מזה, למרות האהבה הגדולה והנדירה שלהם, בעיניי זה סיפור על חיים מבוזבזים. אליאס ונומי בעצמם מזכירים את העובדה שלא היו ללילה ילדים ושאין לה זכר אחריה, אז כנראה גם דמויות הספר/הסופרת, רואים בכך חשיבות שלאדם ישאר זכר כלשהו אחריו. מלבד זאת, להעביר כ"כ הרבה שנים במצב של המתנה למשהו שיקרה, או להתאבל על מה שלא קרה, נראה לי עצוב מאוד וגם במידה מסוימת מיותר.
אבל עכשיו כשאני כותבת את כל הביקורת הזו, הספר הזה מעורר שאלות חשובות (שספק אם הייתי חושבת לשאול אותם לולא הייתי יושבת וכותבת ביקורת על הספר). מה הכי חשוב בחיינו - לאהוב אהבת אמת על חשבון חיי משפחה נורמליים? להביא ילדים אך ללא אהבה בין ההורים? לא לאהוב וגם לא להביא ילדים? ולמה בעצם אין בספר מודל של לאהוב אהבת אמת וגם להביא ילדים? ולחיות כמשפחה מאושרת, האם זה לא קיים? בנוסף הספר נוגע בנושאים חשובים כמו יתמות ואימוץ ובכלל האחריות ההורית וההשפעה של הורים על ילדיהם ועיצוב אישיותם.
אחרי שכתבתי את כל ההתפלספות הזו, אני חושבת שלספר היה פוטנציאל שלא כ"כ מומש וחבל (ובגלל הפוטנציאל נתתי 3 נקודות ולא 2).
אז לקרוא או לא לקרוא? תלוי בכם...(ואני כמובן הולכת לברר עם אחותי למה היא חשבה שהספר ימצא חן בעיניי).








![100 חורפים [מאה חורפים]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers3/35484.jpg)



