"הנעלמים" זהו אחד מרבי המכר המצליחים ביותר של הסופר הרלן קובן. ספר זה נפתח במילותיה האחרונות של אמו של וויל קליין "הוא חי" אלה היו המילים אותם ציינה רגע לפני מותה ואלה היו גם מילותיה האחרונות לבנה. וכך אנו נכנסים היישר לתוך סודות ושקרים. וויל (גיבורו הנוכחי של הרלן קובן) היה בטוח שאחיו מת לפני שנים רבות והנה פתאום אימו מתוודאת שהוא חי, במקביל, עם גילוי זה, ביום פשוט ושגרתי אחד, אהובתו של וויל נעלמת.. היעלמותה בלתי מובנת ובלתי נתפסת... וויל מחליט לצאת למסע חיפושים אחר האמת, אחר אהובתו ואחר האח שמתברר שכל השנים האלו היה חי..וויל נעזר בכל מי שהוא יכול על מנת לגלות קצה חוט שיוביל אותו לאמת בה הוא חפץ.. וכך מתגלגלים העיניינים עד שוויל אכן מוצא קצה חוט. משם הרלן קובן לוקח אותנו לעלילה עתירת פיתולים והתפתחויות, אל תוך סיפור ממכר ומפליא..אח בוגד, אהובה שמסתירה איתה את האמת, ורוצח סדרתי ואכזר, הם הדמויות שמניעות את העלילה המרתקת, והם אלו שאחראים על איך ייראו חייו של וויל.תוך מסע חיפושים מתיש וקודר, האמת יוצאת לאור... האמת שוויל חיפש אחריה מתגלה בעזרת האדם שוויל סבר שמנסה לרצוח אותו ולפגוע במשפחתו. וויל מגלה שכל המציאות שהוא חי בה כל אותן שנים הייתה מזויפת ושקרית.
הספר הוא מותחן מקפיא לב ומשתק דם שבמהלכו נערך מצוד אחר אח נעדר, אהובה שנעלמת במסתוריות, רוצח סדרתי, ובעיקר אחר האמת שעתידה לזעזע את חייהן של כל הנפשות הפועלות!!העלילה מותחת ומדהימה, עם המון פיתולים והפתעות, עד הרגע האחרון המתח לא עוזב אותך ואי אפשר לנחש כיצד הכל יגמר, ובאיזה צד נמצאת כל אחת מהדמויות.הסיפור פשוט מרתק, בעל עומק רגשי מפתיע, שמספר על דמויות רגילות לכאורה, שמטפחות סודות אפלים, מסתוריים, מפתיעים ויוצאי דופן.פשוט ספר מדהים שאי אפשר להפסיק לקרא.
הסיפור מפגיש את הקורא עם דמויות מורכבות, תוך החלקה בוטחת דרך מראה עיניים לטובת מה שיודע הלב לראות, והצגת האדם כל אדם, באשר היה עברו ויהיה עתידו כטוב.
הכתיבה קולחת וסוחפת לפחות כמו העלילה.
לדעתי הרלן קובן הינו סופר מתח מדהים, קצב ההתפתחויות, הדמויות וקווי המתאר שלהן, אופיין והפואנטה מדהימים ועוצרת נשימה!...
אני בתור חובבת מושבעת של ספרי מתח ממש אהבתי את הספר "הנעלמים", הוא ריתק אותי עד העמוד האחרון ונהנתי מכל עמוד ועמוד מתוך הספר.

לא ברור באיזה חלק של אירופה ולא משנה באיזו מלחמה בדיוק, אבל מה שמלחמה מסוגלת לייצר כשאנשים נואשים וצריכים למסור את ילדיהם אכן מופיע בכתובים לא מעטים.
המחברת הגדולה עוסק בשני תאומים כבני 10, ילדים יפים המופיעים יום אחד על סף ביתה של סבתם, מובאים בידי אמם המופיעה משום מקום. האם מבקשת מסבתם לשמור עליהם, כשהיא מתחייבת לשלם עבורם ולדאוג למחסורם אך כבר בתחילת הספר אנו רואים שהסבתא, אישה פרימיטיבית ואכזרית, מתעללת בנערים קשות, עד שהם נאלצים להשיב מלחמה ולהגן על עצמן מן הסביבה העוינת.
הסיפור המנסה לעסוק ברוע האנושי מזווית קצת שונה. לא מהזווית החברתית. עיסוק הוא בעיקר במה שמתחולל בנפשו שאל היחיד הפרטיקולרי. אכזריות אנשי הכפר וסבתא כלפי התאומים מכריחה אותם להתחשל וההתחשלות מאלצת אותם להיות אכזריים גם הם על מנת שיוכלו להגן על עצמם ולשרוד. החוקים הפועלים כאן הם חוקי הג'ונגל: על מנת לשרוד מוכרחים התאומים לנטרל את הרגש. הם מתרגלים בינם לבין עצמם משחקים שונים בהם אחד מכה את השנים, ועליהם להתרגל לחבטות ולהתאפק ולא להביע כאב כלשהו בקול רם. כך למעשה הם יוצרים ובוראים את עצמם מחדש, כמו מתים מהלכים. הם מאבדים לאט לאט את היכולת שלהם לחמול על האחר ונכנסים למעגל סגור של אלימות וזדון. הייחודיות של ספר זה בכך שכולו כתוב גוף ראשון ברבים. התאומים הם תמיד "אנחנו", אין מקום לאינדווידואל, ולהבעת רגשות של האדם היחד. אין להם זוהת אישית. הם פועלים כאנחנו וכך הם מגינים על עצמם מפיגעותו של היחיד. הדמויות בסיפור מאוד מוקצנות , הרוע שולט בכל, ואין כל רגש של חמלה או רוך בשפתם של התאומים, בתיאורים שבספר ובחיי היומיום שלהם. השפה בה משתמשת המחברת מינימליסטית מאוד, מנוכרת, יבשה. תיאורים נטורליסטיים קשים, מזעזעים לעיתים קרובות, ומשפטים קצרים תמציתיים משרתים את המכלול הכולל והתמונה המצטיירת בעיני הקורא של עולם שבו אין מקום לרגש. היכולת להרגיש כלום, היא הניצחון הגדול של התאומים וההפסד שלהם.
בשורה התחתונה הספר הוא מדהים ושווה לקריאה אבל קשה מבחינות רבות....

הספר "המנגינה הארונה" הוא אחד הספרים הכי טובים שיצא לי לקרוא!