ספר זה אינו שונה מהספר "בת הרב ממאה שערים", אותה הגברת בלי שינוי אדרת. נערה דתיה שמתאהבת בבחור חילוני, ומפה והלאה מסתבכת העלילהעם דתיים נטורי קרתא ששונאים את העם הציוני, את מדינת ישראל ושאין ברשותם תעודת זהות, ובכל זאת קראתי אותו עד סופו. אני כאחות שכולה, אחי נהרג בעת שירותו הצבאי הזדעזעתי לקרוא את דפיו האחרונים בספר. כל משפחה ששכלה בן, אח או אב נפגעת מהכתוב בו. דברים אלו לא הוגנים כלפי המשפחות השכולות למרות שהסיפור דמיוני. אני מציעה לסופר לשנות גישה וכיוון כתיבה בספרו הבא. מיציאנו את הסיפורים על נטורי קרתא השחורים האיומים, רצוי לכתוב עלילות יותר מוצלחות ושמחות ושלא יפגעו ברגשות האדם שקורא.











