כשקראתי את ספרו של פרופסור אהרוני פקדה אותי תחושה המאפיינת קריאת כמה מן הספרים האהובים עלי ביותר. מדוע אני לא כתבתי את הספר הזה? ובכן, מתברר כי צריך להיות אהרוני בכדי לכתוב בקלילות כזו על אותם נושאים שכה קרובים ללבי.

הספר הוא ספר עיון. הוא מוצא מבנים מתמטיים בשירה, מה שנעשה כבר על ידי אחרים, ומוסיף ומדמה את המתמטיקה לשירה שקפאה. לשון אחר, אהרוני מוצא מוטיביים שיריים ביצירות מתמטיות, ובכך ממקד את העין לא אל הנכונות המתמטית, אלא אל היופי שבה.

כל מי שעסק אי פעם במתמטיקה מכיר את מושג היופי. יש הוכחה יפה ויש מסורבלת. יש מבנים מרהיבים ויש טכניקות שגרתיות. יש טיעונים המשתמשים בתלי-תילים של משפטי עזר, ולעומתם יש הנוקטים באיבחה חדה של הגיון, המעלה חיוך שמחה אצל הקורא. גם בשירה היופי הוא מושג ראשון במעלה. שיר טוב נבדל משיר סתמי בדבר אחד: יופי. יופי זה יכול להיות יופיו של רעיון, או יופיה של הצגה, או יופיה של חריזה מפתיעה. אחת היא כיצד בא היופי לכדי ביטוי, אך עליו ורק עליו תעמוד השירה הטובה.

הספר מראה בלשון השווה לכל נפש את המשותף ליפה ולמתמטי, את מה שהיופי והמבנה חולקים ביניהם. אין צורך בידע רב במתמטיקה, אהרוני כותב באופן המספק לקורא כל ידע נדרש. אין צורך בידע מוקדם בשירה, גם כאן מובאים ציטוטים ופרשנויות של קטעי השירה הרלוונטיים. אך יש צורך לקרוא בלב אוהב יופי, לב המעריך את אידיאל היופי והמתפעם מול התגלותו.

בין היצירות המוזכרות ניתן למצא משיריהם של נתן אלתרמן, ביאליק ויהודה עמיחי. אלו לצד פסגות מרהיבות משל קנטור, גדל ואוילר. מאחר ואנשים רבים מכירים היטב הן את אלה והן את אלה, ניתן לשאול מה תועלת יש עבורם בקריאת הספר. התשובה נעוצה בקישורים היפים והמקוריים שעורך אהרוני ביניהם. בכדי לערוך אותם יש צורך בנשמה של מתמטיקאי ובנשמה של משורר, אחת מהן בלבד לא תספיק. כפי שטען קרל וויירשטראס "מתמטיקאי שאינו גם קצת משורר לעולם לא יוכל להיות מתמטיקאי מושלם". נראה כי כותב הספר התברך בנשמה יתירה משני הסוגים, והערה מנשמתו זו לכל עמוד ועמוד בספרו.

"מתמטיקאי שאינו גם קצת משורר לעולם לא יהיה מתמטיקאי מושלם" (קרל וויירשטרס / מתמטיקאי גרמני בן המאה ה- 19)
הספר מיועד לאוהבי מתמטיקה ושירה, שניהם ביחד וכל אחד לחוד. הוא מכיל סקירה מרתקת למדיי על התחומים שהמתמטיקה עוסקת בהם היום, הוכחות חשובות, תיאוריה מול שימושים ועוד. ובמקביל סוקר את היסודות הנמצאים בבסיסה של השירה, באשר היא, על החד והמעוגל שבה.
הספר עשיר בידע הנוגע לשני התחומים, מכיל מידע רב ומגוון וכתוב באופן המקל על הקריאה בו והופך אותה לזורמת (למרות שחלק מהנושאים – המתמטיים שבהם - מצריכים דף ועט ..)
ומי שישאל את עצמו מה בין מתמטיקה ושירה יוכל למצוא רמז לשאלתו בשם הספר. אחד הדברים שקושרים בין מתמטיקה ושירה הוא יופי.
ומהו אותו יופי שמוכר יותר מתחרויות שנתיות ותחומים שאינם מצריכים חשיבה לוגית מעמיקה או כדבריו של המחבר - המתמטיקה "אינה אורחת קרואה" אליהם ?
"כל מתמטיקאי יסכים שרעיון מתמטי הוא יפה אם הוא מגלה חוקיות לא צפויה, אם הוא חדש ומפתיע, כאילו הגיע משום מקום ובמעין מטה קסם מבהיר את המצב" (מתוך הספר)
וזוהי בעצם משאת נפשו של כל מתמטיקאי, למצוא את ההארה, הניצוץ שהופך אוסף דוגמאות, ניחושים ונסיונות בלתי נלאים להכליל - להוכחה יפה.
וגם השירה מחפשת יופי כזה שהוא אוסף של דרכים עלומות להפוך ערימה של מילים לרעיון, לפיסת מציאות, לחיפוש אחר האמת.

ונסיים ביפה העליון של אפלטון, שאת ביטויו אנחנו מוצאים אצל סוקרטס, המתאר באוזני פידרוס מה קורה לאדם כשהוא נפגש עם היופי העליון "נוצות נשמתו מתחילות לצמוח" (מתוך מאמר של צבי ינאי "סוד היופי").

ספר קצת משונה. נסיון לחבר תובנות מתימטיות וליריות. סקירה מתימטית נרחבת עם שירה. שני התחומים מתומצתים ומזוקקים האחד במשוואות והשני במילים. נראה קצת כנסיון לעברת את הספר המונומנטלי " Gödel, Escher, Bach: an Eternal Golden Braid (commonly GEB) is a Pulitzer Prize-winning book by Douglas Hofstadter ". יתכן באמת שתרגום מספר זה לא היה יוצא מוצלח ולכן נכתב משהו מקביל בעברית. השילוב הבין תחומי קצת מאבד את מטרתו. כמו ללמוד מתימטיקה וספרות על אותו הלוח בכיתה. לא ממש הולך. גם הקריאה אינה זורמת בגלל הלולינות המחשבתית שהקורא צריך לבצע. למרות זאת הספר עשיר בידע מתימטי שווה לכל נפש, בתובנות פילוסופיות וחכמות חיים מפתגמים שונים ובסה"כ אפשר לסווגו כמין אנציקלופדיה מתימטית קטנה. נקרא במאמץ מסויים.

ספר למי שאוהב אחד משלושת הנושאים. כתוב בלשון בהירה גם למי שאינו מבין הרבה בשירה או במתמטיקה