מכתב מהודו ממוען אל המתמטיקאי האנגלי פרופ' ג.ה. הארדי בטריניטי קולג', קיימברידג', בינואר 1913. במכתב תובנות מתמטיות מתחום תורת המספרים, מאת סרינוואסה רמנוג'ן – צעיר הודי מאזור מדרס, ללא השכלה מתמטית פורמלית. בתקופה זו עובדים הארדי, מבכירי המתמטיקאים האנגלים, יחד עם שותפו למחקר ליטלווד, על נושאים בתורת המספרים, ובכלל זה הניסיון להוכיח את השערת רימן. המכתב מעורר את סקרנותם לגבי הצעיר ההודי, והם מצליחים לשכנע את הנהלת טריניטי קולג' להביא את רמנוג'ן לקיימברידג'.
רמנוג'ן מגיע לקיימברידג' ומתגלה כמתמטיקאי גאון. יחד עם הארדי הם מפרסמים מאמרים בתחום, תוך כדי ניסיון להוכיח את השערת רימן.
בינתיים פורצת מלחמת העולם הראשונה, ועקב כך רמנוג'ן נאלץ להישאר באנגליה עד תומה, ללא יכולת לבקר את הוריו ואת אשתו, אותם השאיר בהודו. כעבור שנים אחדות רמנוג'ן חולה - לא ידוע במה בדיוק. הוא ממשיך לעבוד בחלק מהזמן – בזמנים שבהם הוא מרגיש יותר טוב.
הספר מספר את מערכת היחסים בין רמנוג'ן והארדי. הארדי - חוקר מכובד מקיימברידג', הומו, אתאיסט מושבע ורציונליסט קר מזג - ומנגד, רמנוג'ן - הודי חסר אמצעים והשכלה, ברהמיני אדוק ורגשני. לא ידעתי שהארדי היה הומו עד שקראתי את הספר הזה - כאן נכתב על ההומוסקסואליות שלו די בהרחבה. כנראה זה בגלל שגם המחבר הומו. יחד איתם מתוארות דמויותיהם של הסובבים אותם: ליטלווד, ברטרנד ראסל, אחותו של הארדי ואחרים.
רמנוג'ן עבד בעיקר בניתוח תורת המספרים ומפורסם עבור נוסחאות רבות המשתמשות בקבועים מתמטיים כמו פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה. לעתים קרובות הוא קבע את נוסחאותיו ללא הוכחה ורק מאוחר יותר הן הוכחו כנכונות על ידי מתמטיקאים אחרים. הוא היה גאון מתמטיקה, אשר הגדיר בעיות מתמטיות ופתר אותן ללא כל שלבי-ביניים, וללא שימוש בשיטות חשיבה סדרתיות הנוקטות בשיטת הצעד-אחר-צעד לשם השגת הפתרון.
רמנוג'ן לא הסתגל לחיים בבריטניה, אליה הגיע בהיותו בן 26 ובה קיבל משרה אקדמית. הוא חווה משברים נפשיים רבים בעודו באנגליה ואף ניסה להתאבד על ידי עמידה במסלולה של רכבת נוסעת. הוא גם לא הסתגל להרגלים הנראים כמובנים מאליהם לאזרח מערבי כמו לבישת נעליים או למאכלים וקוד ההתנהגות האירופאי. הוא נפטר לאחר ששב לחופשה במולדתו הודו בעידודו של הארדי בהיותו בן 33, ככל הנראה ממחלת מעיים.
הרומן הזה מבוסס על אירועים אמיתיים. הוא מערבב עובדות עם פרי הדמיון. בין יתר המקורות לספר זה, נסמך המחבר על הביוגרפיה שנכתבה על רמנוג'ן: האיש שידע אינסוף, שעל בסיסה יש גם סרט מהשנים האחרונות.
הסיפור מעניין, אבל ארוך מדי לטעמי. החלק של המתמטיקה בספר הוא זניח, ואין צורך ברקע מתמטי כלשהו ע"מ לקרוא את הספר.
