חיי השגרה של רועי ארזי העוסק בפיתוח אלגוריתמים בחברת היי טק מופרים והוא נקלע למערבולת מטורפת אחרי שנועה שדה הזרה לו מגיעה במפתיע לדירתו בתל אביב. הוא בשנות השלושים המוקדמות וללא זוגיות קבועה. עבודתו מתגמלת כספית אך עימותים ברקע מעיבים על הסיפוק.
פרופסור משה שפיגל הוא חוקר בינה מלאכותית בטכניון והגיע לתגלית מהפכנית. סוג של מחשב על מבוסס אלגוריתם חדשני שישאיר בבוא הזמן את היכולת האנושית הרחק מאחוריו. נועה היא דוקטורנטית.
הבעיות האמיתיות של רועי ונועה-שיש לה עניין אישי מאד בכל הנוגע לשפיגל שנעלם ללא עקבות- מתחילות אחרי ביקורם במעבדתו בטכניון. ידו הארוכה של אבי ברמן המפעיל אתרי הימורים אינטרנטיים ומעוניין באלגוריתם כדי להתעשר בשוק ההון משיגה אותם. השב"כ חושד בכוונותיו של שפיגל הנעדר ונכנס לתמונה.
רועי ונועה מוצאים עצמם לכודים בסבך בין העולם התחתון חסר העכבות ומערכת הביטחון ועוברים חוויות לא קלות. רועי נאלץ לאלתר עם יכולותיו ונעזר בחברו לעבודה גיא העולה על ממצא מפתיע.
למרות היותו בדיוני במידה מופרזת בעיקר לקראת סיום וסגנונו הבנאלי לעתים עם ביטויים כמו "קרני שמש וסוכריות על מקל" (מקור באנגלית) יש עניין וחומר למחשבה על אינטליגנציה מלאכותית, המהירות בה העולם משתנה, יכולות טכנולוגיות המתפתחות בקצב מסחרר ולאן זה מוליך אותנו.
מותחן דמיוני עם רומן, כסף גדול וטוויסטים בעלילה ואפשר להעביר כמה שעות בקריאת משהו קל וחביב.
לטעמי נופל מספרו הקודם של המחבר- אקזיט.

וואו איזה ספר...... מרתק מאין כמוהו...לא כך רועי תכנן את מסלול חייו : הוא מרוויח הרבה כסף, אבל לא נהנה מהעבודה שלו הוא מחפש אהבה... אבל לא מצליח להתמיד עם אף בת זוג .. חיו משתנים באחת כשהוא פוגש את נועה שדה, דוקטורנטית צעירה, הסוחפת אותו למסע מרתק ורווי סכנות.........הספר הוא רומן מתח קצבי ומטלטל, שמעורבים בו מאבקי אגו, תשוקה, יצרים וכסף..

אהבתי - אהבתי מאוד.
זה אחד הספרים הבודדים מתוך הערימה הגדולה שקניתי במבצעי שבוע הספר שממש גרם לי לחשוב.
למרות שמדובר בספר מתח קליל יחסית, שסיימתי תוך יום וחצי בערך, עדיין יש בו מימד של עומק שלא ציפיתי למצוא בספר מהסוג הזה. הספר קצת מזכיר לי את הספרים הראשונים של דן בראון מבחינת השילוב של מתח עם נושאים של טכנולוגיה. כאן הסופר מתמקד בעיקר באינטליגנציה המלאכותית. זה נושא שתמיד ריתק אותי. בכל הספרים שקראתי או הסדרות והסרטים שראיתי שעסקו באינטיליגנציה מלאכותית יש דעה שאם המחשבים יהיו מודעים לעצמם, הם יילחמו במין האנושי וירצו להשמיד אותו (כמו בסרטי הטרמינטור) אבל לדעתי זו גישה פשטנית מדי. בספר הזה מובאים שני הצדדים של העניין. גם היתרונות שיכולים להיות לטכנולוגיה כזאת וגם הסכנות שיש בה.
הטריק הוא שכל זה מועבר לקורא רק בתור רקע לסיפור הראשי, שהוא סיפור מתח קלאסי של דמות מרכזית בשם רועי, מטיפוס האנטי-גיבור שמתפתה לעזור לדמות בשם נועה שהיא שילוב של פאם פטאל ודוקטורית בטכניון. (יש בכלל דברים כאלה?). נועה מחפשת פרופסור בשם שפיגל שנעלם וגם העלים את התוכנה שפיתח. היא גורמת לרועי לעשות בשבילה דברים שמסבכים אותו. הוא נכנס לעימות עם טיפוס בשם אבי ברמן (אולי הסופר רומז לאלי רייפמן?) ועם איש שב"כ שעייף מהחיים אבל נפל עליו התיק למצוא את פרופסור שפיגל.
בקיצור כל החבילה של סיפור מתח כמו שצריך שהולך ומסתבך עד שהכל נפתר בסוף. לא צפיתי מראש את ההפתעות והפתרון של התעלומה. יש ספרים שאני מצליח להבין מי עשה מה די מהר. אבל לא בספר הזה.
חוץ מזה, אני תמיד נהנה מספרים שקורים בארץ. הנופים, המקומות הטיפוסים - כולם מוכרים לכל מי שגר כאן.
הסופר עשה עבודה טובה גם בתיאורים שנתן. ממש ראיתי את הדברים קורים לי מול העיניים כמו בסרט קולנוע.

אחרי הספר אקזיט, שזה הספר הקודם של דני גרינברג, חיכיתי הרבה זמן לספר נוסף, ואני שמח שהוא הגיע.
הנושא שונה, אבל הסגנון הקצבי בהחלט מזכיר את אקזיט. הייתי ממליץ לספור בספר הבא להוסיף עוד קצת קטעי סקס (זה קיים בשפע באקזיט אבל פחות בצעד גדול מדי)

לסיכום, ספר מעולה עם דמויות מאוד ישראליות, עלילה מותחת עם סיום מפתיע, ובעיקר (וזה מה שמיוחד בו) משאיר הרבה חומר למחשבה.

הספר צעד גדול מדי הוא מהטובים שקראתי כבר הרבה זמן.
הפתיחה מלאה אקשן ומתארת מרדף שבו לא ידוע מי רודף אחרי מי וזה כתוב כל כך מרתק שלא הצלחתי לעצור את הקריאה גם כשהבת הקטנה שלי בכתה וקראה לי.
הגיבור, רועי, נראה בהתחלה כמו טיפוס רגיל, אבל כשהסיפור הסתבך גיליתי בו צדדים חדשים (שלא הייתי מצפה מחנון כמו שהוא נראה לי בהתחלה).
וכמו בכל הסיפורים הטובים יש גם פה את העזר כנגדו, בחורה בשם נועה, שהיא דמות מלאה סתירות ושומרת סודות. מצד אחד חכמה ועצמאית (כמו שכל אישה צריכה להיות)
אבל מצד שני מסובכת, לא צפויה ובעיקר מסבכת את החיים של מי שסביבה.
עד כאן חשבתי שאני קוראת עוד אחד מהספרים של הרלן קובן, או ליעד שוהם, אבל אז העלילה הלכה למקומות אחרים לגמרי.
מה שמדהים כאן זה היכולת של הסופר לשמור על מתח גבוה ועדיין להיכנס לענינים עמוקים של טכנולוגיה, אינטליגנציה מלאכותית ועל מה שיקרה לנו כשהיא תגיע.
אני לא רוצה לקלקל למי שעוד לא קרא, אבל השיא של הספר גרם לי לעצור הכל, לשבת ולחשוב ולנסות להבין מה בעצם קרה פה. (אז גם הבנתי את המשמעות של השם של הספר)
אחרי שמבינים מה עמד כל הזמן ברקע ומי משך בחוטים והניע את כל המהלכים אז הכל מתבהר בבת אחת.
אחרי שסימתי לקרוא עשיתי משהו שלא עשיתי כבר שנים - חזרתי להתחלה והתחלתי לקרוא שוב, רק כדי לוודא שהבנתי הכל.
כמו הספר הקודם של דני גרינברג (אקזיט) גם זה כתוב בשפה מאד ישראלית עם הרבה התיחסויות לדברים שקורים כאן ועכשיו ובעיני זה ממש כיף לקרוא סגנון כזה.
אני ממליצה על הספר לכל מי שאוהב מתח טוב.