קרה לי פעם שנסעתי שעה וחצי ללוות מישהי בפרוצדורה רפואית, וכשהגעתי הסתבר שבעצם יש עוד כמה שעות לחכות ואולי היא כבר תסתדר בלעדיי, ובבת אחת נגמר לי האויר וחזרתי לאוטו ואמרתי לעצמי- הסיפור הזה לא עליה, הוא עליי.

במהלך הספר יש עלילה יפה ומורכבת, המתנהלת בעבר ובהווה במקביל. אנחנו למדים על העבר ומתקדמים בעלילה המתרחשת בהווה. ככל שהעלילה מתקדמת, המתח הופך להיות מוחשי. זה ספר מתח עלילתי, אם לא הבהרתי את זה מספיק טוב. הדמויות טובות, הכתיבה מעולה. ובסוף יש סוויץ' שהופך הכל, אבל-- הסיפור לא נקרא אחר כך המסוף להתחלה, כלומר אם קוראים אחר כך מההתחלה שוב, העלילה לא מסתדרת מחדש לפי הגילוי.

והספר הזה באמת הוא לא על אף אחת מהדמויות, הוא על המספר. בספר הזה הגיבור מתכנן ומוציא לפועל תוכנית פעולה זדונית שתכנן שנים רבות, ובה הוא שואף למוטט מוסד עתיק. אבל מה מתברר בסוף הספר? שכל הסיפור הזה הוא לא על המוסד הזה אלא עליו. זה קורה. אדם שואף כל חייו למשהו שיקרה בחוץ, הוא חושב שהמשהו הזה ישנה את ההרגשה שלו, ישנה את חייו לטובה, ויגרום לאנשים בחוץ להעריך אותו יותר. אבל בסוף הוא מגלה שהוא חוזר לנקודת ההתחלה, בה הוא עומד מול עצמו, מול עצמו בלבד.
מעורר מחשבה על מהות הפעולות של כל אחד בעולם, ומהות ההשפעה על אנשים אחרים.

קריאה מהנה!

ספר מעולה. סרקזם משובח וסוף מפתיע. עלילה לא וואו וקצת מאבד את זה, עיקר היופי בכתיבה (כמו שאר הספרים של ג'ואן האריס)

אחרי הרבה שנים שסיימתי לקרוא את הספר אני חוזרת לכתוב לו ביקורת. למה? כי הספר כתוב בצורה כזו גאונית שהוא לא נתן לי מנוח אף לא לרגע כל השנים הללו.
הלוואי עוד ועוד אנשים יקראו אותו!

סיפור בשני קולות ובשני זמנים: קול אחד הוא של מורה ותיק בן 65 בשנתו ה- 33 בבית ספר פרטי ויוקרתי בבריטניה, הקול השני הוא של מורה צעיר שהגיע רק השנה לבית הספר. הספר מתמקד גם בשני זמנים, ההווה בו הוא מסופר, וגם בעבר, לפני כ- 15 שנה ואירועים שונים שאירעו בו למספר השני כשהיה ילד/נער, אירועים שקשורים לבית הספר. מתברר שהצעיר הגיע לבית הספר במטרה אחת ויחידה - להרוס אותו.
הסיפור מתפתח מאירועים שוטפים בבית הספר, מעשי קונדס ואף אלימות שמכוון בהסתר הצעיר עד לשיא של העלילה. כשכל אותו הזמן לא ברור מי הוא המורה הסורר / העבריין ואילו הסיבה לפעולותיו נחשפת לאט לאט עם התקדמות הספר ותיאור סיפורי העבר. ככל שהספר מתקדם מתברר שמדובר לא רק בספר על ההווי בחיי בית הספר ומעשי קונדס אלא בעצם בספר מתח מתוחכם.
ספר מהנה ומצויין.

עמוד 15 באמצע-נכתב "להכין כאן שיעורי בית זה לא להיות הומו או חרשן או מתרומם."- מה הקשר בין נטייה מינית לשקידה בלימודים?נותן פרשנות שהומו זה משהו נחות ומשפיל.חבל שזה ככה.

ג'ואן האריס כותבת באופן גאוני!
הסיפור הוא סיפור מתח על רקע בית ספר לעשירים בלבד- סנט אוזוולד.
השנה רוי סטרייטלי, מורה ותיק בסגל, מלמד את הסמסטר המאה במספר (השנה ה-33 שלו), והוא כבר בן 65.
בשנה זו מצטרפים מורים חדשים לסגל ההוראה, בכוונתו של אחד מהם להפיל את בית הספר עתיק היומין.
למה הוא רוצה לעשות זאת? מה מניע אותו? הכל מתגלה פרט אחר פרט בסיפור המתח הגאוני הזה, הכולל מעשי שטות זדוניים, יחסי דמויות מורכבים, ומעשי אלימות מסוכנים.
מומלץ ביותר!!! מפתיע ומקסים!!!

קראתי היום. בהתחלה היה קשה להיכנס, ההמשך יחסית מותח והסוף נחמד אבל מרגיש כמו כל ספר מתח אחר.
הספר נכתב בקולם של 2 דמויות ויאמר לזכות הסופרת שהכתיבה זורמת.
לסיכום: נחמד למדי בשביל להעביר את הזמן אבל לא מהסוג שיחרת בזיכרון.

בס"ד

ספר שקראתי בשבת , אני אוהבת את הכתיבה של ג'ואן האריס, כי יש בו משהו של חציית קווים, משהו אכזרי שלא מתחשב בנו הקורא, אני נסחפתי ואהבתי את הדימויים , הספר הצליח לבלבל אותי ,לסחוף אותי וחשתי שבאמת הגבול נמצא איפה שרק אנחנו שמים אותו.מלמד על שבירת מוסכמות ועל שבירה בכלל , זה מאוד סובייקטיבי אבל בעיניי זה מצא חן!

באמת עבורי זה היה בזבוז של זמן ... איכשהו הגעתי עד לפרק 7, בציפיה שאולי משהו אכן יקרה והעלילה תתפתח אך זה לא קרה... אפילו לא סיימתי לקרוא אותו..