ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 במאי, 2011
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
אתם מכירים את הרגשת ההזדהות עם גיבורי ספר? ההרגשה שמה שקורה בין דפי הספר קורה לי, אני החברה הכי טובה של הגיבור/ה, או האשה, או האחות או הבת? אז ההרגשה הזו נעדרה אצלי מקריאת הספר הזה.
כמו ספרים רבים לאחרונה קראתי פה ביקורת של דובה שסיקרנה אותי, חיפשתי והישגתי את הספר, והתחלתי לקרוא עם המון ציפיות. ציפיות שנבנו גם מהשם המעניין, גם מהעובדה שהרומן הזה הוא רומן בכורה של מחזאי קנדי ידוע. אחרי מספר עמודים ראשונים אמרתי "וואו!" וחשבתי שציפיותי יתגשמו. ואז המשכתי בקריאה...
הספר כתוב בצורה של סצנות קטנות, כל פעם של דמות אחרת (טוב, הסופר הוא מחזאי. הבנו), ומתאר שבוע בחייהן של מספר אנשים, שרובם מתגוררים בעיירה פרובינציאלית ודי דלה בקנדה. לכל דמות סיפור שהיה יכול להיות מעניין ודרמטי , לו היה בידי סופר אחר. הארועים המתוארים בספר אינם מתקבלים על הדעת. יש פה גם הד לקונפליקט בין "אנגלים" ל"צרפתים" בקנדה (אני חושבת שאעשה מסיבה ברגע שאמצא ספר שאין בו שמץ של ריב בין אוכלוסיות שונות...) אבל הקונפליקט הזה משמש רק "לקישוט" הדמות.
האנשים הגרים באותה עיירה הם כה קרתנים, גסים בעלי התנהגות בלתי נסבלת ובעיקר משעממת, שלא הצלחתי להתחבר אליהם, להרגיש אהדה, או אפילו להתעניין בגורלם.
נקודת החוזק של הספר היא הכתיבה. יש לסופר כישרון תאורי ניכר, בעיקר בתאור מחשבותיהם של דמויותיו. לו רק המחשבות האלה היו מעט יותר מעניינות!
לא סבלתי בקריאתו ונהניתי מחלקים מסויימים. אבל קשה לי להמליץ עליו. אולי כדאי שתנסו בעצמכם.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
"הזדהות" אין פרושה.
הסכמה עם המעשים. קראתי ספרים שגיבוריהם היו רחוקים ממני ומהשקפת עולמי, והסופר גרם לי להזדהות איתם, כלומר, להבין את מעשיהם, לדעת את המקום ממנו באו החלטותיהם...מה שלגמרי לא קרה לי בספר הזה.
|
|
|
דובה
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
לא צריך להזדהות עם חולי איידס או הומואים בארון
מה שמיוחד הוא שכל הדמויות בספר קוראות לעזרה. הרי אני לא מזדהה עם חולה נפש מזדקן שחוטף נער צעיר שנראה לו כמו מלאך וקושר אותו ב"הו, כמה עדינות"... אבל תודי שאם היית קוראת ידיעה בעיתון על סיפור מהסוג היית רוצה מיד לדחוף אותו למאסר עולם, לסירוס כימי בכפייה, לעונש מוות...
כלבות שדופקת לאחיותיהן את החיים, אבל איזה סיפור יש להן! לבנות האלו! ריחמתי על כל דמות ודמות. אמנם במדינתנו הפיצפונת יש בעיה ליישם כמה מהאירועים שקרו שם, אבל בסה"כ אם להביט כעט במדינות אירופה וארה"ב- החטיפות, המלומדי דת השונים... הכל יכול לקרות, לפחות לא נחתה צלחת מעופפת בחצר... |
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
זהו בדיוק!
מה שמבלבל פה קצת זה הפער בין איכות הכתיבה לחוסר היכולת של הסופר לגרום (לי) להזדהות עם דמויותיו.
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
גם לי חשובה היכולת להזדהות
לא במובן הזה שאני רוצה לחוש דומה או קרובה לאחד הגיבורים, אלא במובן הזה שלפחות דמות אחת בסיפור - בין אם רוצח מתועב ובין אם כבשה באחו - חייבת להתנהג כך שאני אבין אותה לעומק. מה מניע אותה, מה היא מרגישה, ולמה היא פועלת כפי שהיא פועלת. לא קראתי את הספר, אבל אני מזדהה עם הביקורת שלך. מספרים רבים השתעממתי בדיוק מהסיבה שאת מתארת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
אני לא מצפה להזדהות עם הגיבור דווקא.
אני כן מצפה לתחושת הזדהות עם הסיפור, להגיע למצב בו אני "חיה את הספר" ולא חושבת על מה שעלי לעשות מחר...זה לא קרה לי עם הספר הזה.
|
|
|
עמיר
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
לא בכל ספר
אנחנו אמורים להזהות עם הגיבור. בעיני זה ספר נחמד אבל לא מעבר לזה.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
