ביקורת ספרותית על האריה של שעת סיפור מאת ברברה אברקרומבי

---

ספר מקסים. חוששתני שלא רבים מכירים, אך אני בהחלט ממליצה לחפש אחריו. מאת: ברברה אברקרומבי, איורים: לין אבריל-קרבת, עברית: עדנה קרמר. הוצאת הקיבוץ המאוחד. ראה אור בישראל ב 2008. הסיפור פותח בכתה חביבה שבה כל ילד מתבקש לתרגל מיומנויות פרזנטיטיביות ולהציג דבר-מה המוכר לו מהבית. כך מעודדים ילדים לעמוד בפני קהל, ולשמחתי גם בבתי הספר בישראל החלו במסורת מבורכת זו.

למתי, גיבור סיפורנו, לא היה שום דבר מעניין לדבר עליו, על כן הפעיל את הדמיון והמציא. אריה. איזה רעיון נהדר – להמציא! הבעיה היחידה היא שכשמתחילים לשקר, לא יודעים מראש עד כמה זה יסתבך. דמיונו של מתי יצר אריה חביב שגדל, וטיפס על הרים, צלל באוקיאנוסים, ובעיקר עורר את סקרנותם של ילדי כיתתו אשר דרשו בתוקף לראותו במו עיניהם. מתי הצליח להתחמק, אך לא לעולם חוסן. הנורא מכל קרה: ילדי הכתה (והמורה ההמומה בראשם) דרשו לבקר בביתו.

כעת, בשיא המתח, נעשה אתנחתא קלה ונעסוק באיורים הנהדרים של גב' אבריל-קרבת. סגנון הציור מזכיר מאד ציור של ילד, היא אפילו מורחת את צבעי הפנדה ו"יוצאת מהקווים" כדי לשכנע אותנו שהידיים אינן מיומנויות. אנחנו לא נופלים בפח, היא מאיירת נהדרת, והאיורים ממחישים ומעצימים את הטקסט, צבעוניים ומשובבי עין. באמצעות נקודות קטנטנות ובקווים דקיקים היא יוצרת דקויות בהבעות הפנים. לא נעשה ניסיון לצייר "יפה", או לשמור על פרופורציות, הרי אנו בתוך עולם הדמיון של ילד כבן שבע. לא זאת בלבד, וכעת נשוב אל העלילה, הפתרון שמתי מוצא מאד יצירתי (תרתי משמע): הוא מגלה את האמת לחבריו, אך כדי לא לאכזבם יתר על המידה, הוא משקיט את רעבונם באמצעות ציוריו היפים. בבוקר למחרת מתי הגיע אל הכתה והציג אוסף ציורים המתארים את אשר בדה מליבו, אמנם הילדים כועסים וקוראים לו "שקרן", אך דיי מהר נשבים בקסם ומוחלים לו. גם נדב נשבה בקסמיה של גברת מאיירת אשר בשם מתי מלהטטת בצבעי עפרון, ומתגלה כוירטואוזית בסגנון ציור ילדי. "ומאז בכל שבוע הוא ממציא הרפתקה חדשה לאריה שלו וקורא אותה לילדים בשעת סיפור". התרגום נהדר ומותאם לשפת ימינו.

אז מה למדנו? למדנו שדמיון זה דבר נהדר, לשקר פחות – זה לא נגמר בנקודה שחשבת שזה יגמר, במיוחד אם אתה בעל דמיון פורה במיוחד. למדנו גם שכשרוצים לצאת ממעגל השקר צריך להיחשף, וסביר להניח שזה יגרור אי נעימות, אבל אחרי הכל "אם אתה מאמין בזה, זה לא שקר" כדברי ג'ורג' קוסטנזה (סיינפלד). בראש של מתי, האריה אמיתי. נדב בהחלט מאמין לו.

לקריאה על סיפורי אריות נוספים:
http://www.shirleysegev.co.il/2011/05/the-lion-that-loved-strawberries/

» ביקורות נוספות של שירלי שגב, אבא מגלה-ארצות
» ביקורות נוספות על האריה של שעת סיפור