ספר שטכנית משתייך לז'אנר המדע הבדיוני למרות שהייתי מגדיר אותו כאלגוריה שעוסקת בנושאים חברתיים ופוליטיים - בספר אמנם מופיעים מוטיבים של מד"ב אבל הם בהחלט לא העיקר ואפילו לא משרתים את העלילה במיוחד, הסיפור אמנם מתרחש ברחבי היקום אבל באותה מידה היה יכול להתרחש באי בודד. לה גוין יצרה חברה שמתקיימת בסוג של אנרכיה, ללא מנהיגים וללא חוקים ברורים ומולה חברה חומרנית שמתפקדת פחות או יותר כמו העולם שרובינו חיים בו - השוואה מעניינת ומעוררת מחשבה בלי ליפול למקומות של הטפה חד צדדית.
ובלי קשר לעלילה, טוב לקרוא ספר מד"ב (לפחות בהגדרה) שמגיע בכריכה קשה (כן,פעם היו כאלה) עם תירגום טוב והגהה מדוייקת...כמה לא התגעגעתי לטעויות הכתיב והתחביר שנהיו כ"כ נפוצות בתרגומי מד"ב עדכניים. כבוד להוצאת מועדון ישראלי לתרבות, אכן תרבותי ביותר.

להפסיק ספר באמצע אינו ענין פשוט עבורי כלל וכלל. איני יכול אפילו לזכור ולמנות על כף יד אחת את מספר הפעמים בו שילחתי מעלי ספר לפני סופו, גם אם לפעמים קשה, גם אם לפעמים ההנאה מגיעה רק בדיעבד, איני מוותר כמעט לעולם.
אך זהו, נשברתי. למעלה מחודש של ייסורים, התחמקויות מקריאה והירדמויות מוקדמות מדי עשו את שלהם, עברתי לגן עדן שכולו ספר אחר...
סגנון הכתיבה, השפה והתרגום ארכאיים, גודל הכתב וצפיפותו בלתי ניתנים לקריאה, הרעיון המרכזי לא ממש מחזיק מים- לאור הפרקותה (ולא בטרם עת) של בריה"מ וההבנה כי הקומוניזם כוחו יפה בעיקר על הנייר, השקפות עולם ורעיונות אנרכיסטיים והצגתם כאיזושהי אידיליה, פשוט בלתי אמינים בעליל ואינם מתיישבים עם השכל הישר או עולים בקנה אחד עם צורכי המציאות. אך מעבר לכל, הספר פשוט משעמם באופן מחריד! הדמויות אפורות כענן ביום סגריר, קרירות ואטומות כבטון, הסיפור נמתח עד אין קץ ו"הציפוי" המד"בי לא ממתיק את גלולת השינה הזו.
לאמיצים בלבד.

ספר מצוין.
מלבד עלילה מעניינת וסוחפת, הוא מתאר בצורה מדויקת איך תתנהל חברה אנרכית אמיתית. הוא לא מנסה לגרום לדברים להיראות יותר יפים ממה שהם באמת. הדילמות והבעיות שעולות בספר מציגות בפנינו את השאלות שמעסיקות אותנו כבני אדם ששואפים לחברה טובה יותר.

מאוד מאוד מומלץ.
למי מביננו שעוסק בהגשמת רעיונות שיתופיים-אנרכיים (חברי קומונות ותנועות חלוציות) הספר פותח את הראש למבנים אפשריים לחברה אנרכית במימדים גדולים מצד אחד - ומתריע על סכנות ערכיות וחברתיות אפשריות מאידך.

ממש כיף לקרוא ומטלטל.

אנרכיזם תאורטי פוגש מדע בדיוני. בעולם אחר, כמעט-מהפכה אנרכיסטית מסתיימת בזה שהמהפכנים מוגלים לירח הקרוב ומקימים שם חברה אנרכיסטית.
נסיון נועז להתמודד עם האתגר של 'איך תראה החברה האוטופית', בלי ליפול למלכודות של אוטופיזם. גם בחברה האידיאלית יש רוע, ויש יצרים, ויש קטנוניות - פשוט הרבה פחות.
מצד אחד, כתב הגנה מדהים על האנרכיזם. מצד שני, סיפור אנושי ונוגע ללב. לרוץ לקרוא.

כאשר בבוקר שאחרי סיום הספר אני חושב עליו - זהו ספר שעבורי שווה חמישה כוכבים.
מה שחשתי כשקראתי את לה גווין לראשונה הוא השילוב המדהים בין כתיבה טובה, רעיונות פוריים ובעיקר דמויות מעוררות הזדהות בצורה בלתי רגילה.
גיבור הסיפור, שווק, הינו טיפוס אסימובי קלאסי. מהפכן חסר תקנה, אוהב אדם ובעיקר אדם על כל החולשות והמעלות הכרוכות בלהיות כזה. שווק הניצב בודד מול כל העולם ובעיקר מול עצמו, מהווה עבורי דמות מופת של אדם הניצב מול פני הסערה ויכול לה.
כדאי לקרוא ולו רק בשביל להכיר אותו.

*****