זהו ספר יוצא מן הכלל. יעקב פינקל הצליח להוציא מתחת ידו סיפור מעניין מאד מבדלי מידע. מרתק ומעביר היסטוריה יהודית עלומה כמעט, בצורה חיה. למדתי מן הספר המון על גירוש ספרד, האנוסים ועל הנרדפות של היהודים בתקופת גירוש ספרד, בכל אגן הים התיכון ואפילו בהודו. הספר מאיר באופן חיובי מאד את התורכים של ימי הביניים.
הסיפור הראשון מספר על רמזים לגילוי אוצר. הכל כל כך אמיתי, כמעט יצאתי לדרום אמריקה לחפש אותו בעצמי. הסיפורים האחרים עם ספינות העבדים גם הם מרשימים מאד. מומלץ.

איך נראו החיים בערך בשנת 1000? הסופרים הצליחו לאסוף מידע מעניין ויחסית די מקיף מעיון בכמות מסמכים די מועטה, שבכלל קיימת בסיפריות.
הספר בנוי כלוח שנה חקלאי ובכל פרק מוצג חודש אחר עם הפיעלויות המאפיינות אותו. תוך כדי קריאה אנו מתוודעים לחיים בערך לפני 1000 שנה, לפני כיבוש אנגליה בידי ויליאם הכובש (1066). לפעמים חייהם של האנשים נראים כה קשים ופרימיטיביים, ולפעמים פשוטים ושמחים.

מעניין ומומלץ.

זהו תרגומה של אורה מורג לספרו של אדוארד ליר The book of nonsense and nonsense songs.
המתרגמת ניסתה להצמד למקור ככל האפשר, וזו משימה קשה, כיוון שהרבה מילים במקור הן מומצאות, או לשון נופל על לשון, או משחק מילים, או רמיזה לשירים אחרים מן התקופה הויקטוריאנית.
לדעתי ההצמדות למילים המקוריות, במיוחד בשירה איגיונית, מקשים מאד על הבנת רוח הדברים, שהיא חשובה יותר מהמילים עצמן.
כשקוראים את המקור באנגלית, הכל קולח. בתרגום הזה, זה קצת מאולץ ותקוע.

אני מציעה למי שמתעניין בשיריו וסיפוריו של ליר לקרוא את התרגום של רינה ליטוין לספר (בספר משתה בכוס תה).

שירה מהנה.

זהו אחד הספרים האהובים עלי. תרגומה המבריק של רינה ליטוין (בניגוד לתרגום פחות טוב של אורה מורג - הם הפליגו לים במסננת) תופס בדיוק את רוח המקור ואת השטותים שבו. אמנם אין התרגום מילולי בדיוק, אבל הרוח היא החשובה. הספר גם מוער וזה יתרון עצום להבנה של שירי האיגיון ושירי שטותים שכתב ליר (וגם לואיס קרול).
שני שירים אהובים במיוחד עלי ועל בני ביתי הם: הם הפליגו לים בכברה וינשוף וחתולית.
קליל, נחמד מקורי ומומלץ בחום.
מי שיכול להשיג את המקור The book of nonsense and Nonsense songs הרי זה משובח.

למי שרוצה לדעת מה יקרה ליקום בסוף, כדאי לקרוא. הספר לא נותן יותר מדי סיקרה על תאוריות בסיסיות, אלא מתמקד בתהליך עצמו מהיום ועד לנצח.
בספר יש תיאור מעניין של הנצח, הממחיש עד כמה לנצח הוא מושג בלתי נתפס, וזה הולך בערך ככה:
דמיינו שכדור הארץ עשוי כולו ברזל ונוחת עליו זבוב פעם במליון שנה. כאשר כדור הארץ ימחה מן החיכוך, הנצח עוד לא התחיל.
לא כדאי להתחיל מן הספר הזה את המסע בספרי הפיסיקה הפופולארית, אבל למי שכבר קרא כמה ספרי הסבר בסיסיים, הספר הזה נותן פרספקטיבה מעט שונה ומעניינת. מעשיר את המחשבה הפיסיקלית על עולמנו וקיצו.

זהו ספר חובה להבנה בסיסית של יקומינו וההתפתחויות החשובות בפיזיקה של המאה העשרים. אני קראתי בו פעמים רבות כדי להשריש ולהעמיק את הבנתי בפיזיקה.
לדעתי לא כל הדיוט יכול להבינו, יש צורך במעט גישה מדעית, אבל לא יותר מדי. למי שרוצה לדעת משהו על המקום שבו אנו גרים ועל התופעות הסובבות אותנו, מאיפה צצנו ולאן הפיזיקה מתפתחת זוהי קריאת חובה.
כדי להתעדכן בתגליות הפיזיקליות האחרונות כדאי גם לקרוא את עולמות מקבילים של מיצ'ו קאקו וכדי לקבל עוד כמה דגשים שונים כדאי לקרוא את שלוש הדקות האחרונות של פול דיוויס.

קריאה מהנה.

הספר די בסדר. התרגום מזעזע.
קראתי את הספר בעיקר כי אהבתי את הסרט ורציתי להשוות למקור. שתי היצירות דומות אבל גם שונות בדברים מהותיים, כך שהקריאה ריתקה אותי למרות שידעתי מה עומד להתרחש.
תרגום חדש של מתרגם מקצועי (ואין הכוונה ללשון עכשיווית בניגוד ללשון הארכאית בתרגום הנוכחי) היה בהחלט יכול להפוך את חווית הקריאה מסתם בסדר למהנה ממש.