“זהו תרגומה של אורה מורג לספרו של אדוארד ליר The book of nonsense and nonsense songs. המתרגמת ניסתה להצמד למקור ככל האפשר, וזו משימה קשה, כיוון שהרבה מילים במקור הן מומצאות, או לשון נופל על לשון, או משחק מילים, או רמיזה לשירים אחרים מן התקופה הויקטוריאנית. לדעתי ההצמדות למילים המקוריות, במיוחד בשירה איגיונית, מקשים מאד על הבנת רוח הדברים, שהיא חשובה יותר מהמילים עצמן. כשקוראים את המקור באנגלית,”

“זהו אחד הספרים האהובים עלי. תרגומה המבריק של רינה ליטוין (בניגוד לתרגום פחות טוב של אורה מורג - הם הפליגו לים במסננת) תופס בדיוק את רוח המקור ואת השטותים שבו. אמנם אין התרגום מילולי בדיוק, אבל הרוח היא החשובה. הספר גם מוער וזה יתרון עצום להבנה של שירי האיגיון ושירי שטותים שכתב ליר (וגם לואיס קרול). שני שירים אהובים במיוחד עלי ועל בני ביתי הם: הם הפליגו לים בכברה וינשוף וחתולית. קליל, נחמד מקורי”

“זהו תרגומה של אורה מורג לספרו של אדוארד ליר The book of nonsense and nonsense songs. המתרגמת ניסתה להצמד למקור ככל האפשר, וזו משימה קשה, כיוון שהרבה מילים במקור הן מומצאות, או לשון נופל על לשון, או משחק מילים, או רמיזה לשירים אחרים מן התקופה הויקטוריאנית. לדעתי ההצמדות למילים המקוריות, במיוחד בשירה איגיונית, מקשים מאד על הבנת רוח הדברים, שהיא חשובה יותר מהמילים עצמן. כשקוראים את המקור באנגלית,”

“זהו אחד הספרים האהובים עלי. תרגומה המבריק של רינה ליטוין (בניגוד לתרגום פחות טוב של אורה מורג - הם הפליגו לים במסננת) תופס בדיוק את רוח המקור ואת השטותים שבו. אמנם אין התרגום מילולי בדיוק, אבל הרוח היא החשובה. הספר גם מוער וזה יתרון עצום להבנה של שירי האיגיון ושירי שטותים שכתב ליר (וגם לואיס קרול). שני שירים אהובים במיוחד עלי ועל בני ביתי הם: הם הפליגו לים בכברה וינשוף וחתולית. קליל, נחמד מקורי”