ביקורת ספרותית על Fahrenheit 451 מאת Ray Bradbury
ספר בסדר

---

יש משהו מטריד, כמובן, בעצם הרעיון הזה של אדם שכל תפקידו הוא לשרוף ספרים. מיד עולה בראשינו אסוציאציה למשפטו של היינריך היינה - "במקום שבו ישרפו ספרים, יישרפו גם בני אדם", ואכן ההיסטוריה כבר אמרה את שלה בנושא.

הספר הזה משתייך אל סוגת הדיסטופיות - חברות בהן ישנו משהו מעוות, חברות ללא חירויות בסיסיות - אף על פי שהן מציגות את עצמן ככליל השלמות.
כך גם בחברה של אותו ספר, אך בצורה מאוד נבואית - תרבות של שפע אמיתי, בו אנשים נצמדים אל ה"קירות" האינטראקטיבים של הבית שלהם, נפגשים עם ה"משפחה" הוירטואלית שלהם בסוג-של תוכניות ריאליטי חיות, ובדרך זו מבלים את ימיהם, ולכך נצטמצמו מערכת הקשרים החברתיים של האנשים.
בזמן הזה (באופן קצת פחות נבואי, או אולי לכל הפחות מוגזם במקצת במכוון), הילדים נוסעים ברכב, במטרה להרוג מישהו, או את עצמם - איש לא עוצר בעדם, זה מותר ומובן - כל מה שצריך זה לקחת את המכונית ולנסוע לכביש המהיר.
על כל פנים, חברה זו היא חברה בה הכל מתרחש באופן מיידי - או שאין לו טעם להתרחש בכלל.

הדבר היחיד שאסור בחברה כזו הם הספרים, בין השאר בגלל חוסר המיידיות שבהם - וזהו תפקידו של איש האש (באנגלית Fireman פירושו כבאי, ובאופן אירוני שלמעשה הוא משחק מלים מעולה, הוא זה הפך להיות מדליק האש) לשרוף את הספרים שנותרו אצל אנשים - פעולה הנוגדת את החוק.
הגיבור, גאי מונטאג, מקבל את ההארה שלו בעקבות מפגשים עם נערה יוצאת דופן, ובעקבות תקרית לא נעימה בעבודה, וכמו בכל דיסטופיה טובה - מחליט להלחם נגד המערכת. מלחמה, שכמו בכל דיסטופיה, היא בלתי-אפשרית, ולא זוכה בתמיכה של אף אחד קרוב (אך בתמיכה מפתיעה של אנשים לא צפויים).

לכשעצמו מדובר בספר חשוב, בקלאסיקה אמיתית, אבל פעמים רבות הרגשתי שהספר טרחני מעט ונוטה לשעמם, ונראה כי הרעיון של הסיפור מתעלה על הכתיבה עצמה.
זה קצת חבל, אבל לא הייתי אומר נואש לגבי ריי בראדבורי עצמו, שהיה כותב מאוד פורה - ובהזדמנות אתן לו הזדמנות נוספת עם ספר אחר כלשהו.

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על Fahrenheit 451