"זוהי העת לאומץ ולבוגדנות. זמן של שפיכות דמים ושל פחד. זוהי שעתם של הגיבורים".
זה אולי התיאור המדויק ביותר לעלילת ספרו של דיוויד גמל, "טרויה". ספר מעורר השראה, שברגע אחד מקנה אומץ, ברגע שני מעורר צמרמורת, ובשלישי זורק אותך לתוך מערבולת של צחוק וכאב ואובדן.
השפה עשירה ויפהפיה. בחמלה ובכישרון, הסופר מביא לפנינו את סיפורה של טרויה מנקודת מבט אישית, ובעיקר אנושית. הוא נוהג בעלילה ביד חופשית, בלי להיצמד יותר מידי אל מה שמוכר לנו מהסרטים והספרים שניסו ללכוד את דמותה של טרויה בעבר. כאן זה הדבר האמיתי - אפשר ממש לשמוע את נקישת פרסות הסוסים על המרצפות, להריח את העשן, לטבוע בפחד, לדהור אל המלחמה, ולהאמין - באמת להאמין - שהייתה פעם עיר כזו, ששיכנה בתוכה רגשות סוערים, בוסריים; עיר שאוכלסה על ידי אנשים שהניעה אותם חמדנות, תאוות נקם, אהבה ושיכרון כוח. הוא מתמקד בדמויות הראשיות כמו גם במשניות, מעניק להן אופי וצורה, ובכך בונה את האווירה הקסומה והבלתי-נשכחת של הספר.
קשה להתעלם מהדמיון של "טרויה" לספר אחר שיצא בהוצאת כוכבי כסף, זכרונה לברכה - "אלנטריס" של ברנדון סנדרסון (שיצא כעת גם בהוצאת אופוס המבורכת). בשני הספרים, העלילה נסובה סביב שלושה צירים מרכזיים - הנסיך בעל התושיה, הנסיכה המרדנית, והלוחם הזר שהופך את הקערה על פיה. אלא שבעוד "אלנטריס" הוא ספר ביכורים תמים, כמעט נאיבי, שמאמין בטוב הלב הבסיסי הטבוע באדם, "טרויה" הוא ספר מחוספס ואכזרי יותר, ודמויותיו מתבוססות בדם ואבק קרבות בדרך אל השלווה הנפשית, שלא בטוח שתימצא להם בעיר המבוצרת. חומותיה של טרויה הן ההשתקפות של חומות הנפש שמקימות הדמויות סביבן, וקול נפילתן מלווה בקרב איתנים... ממש כמו העיר עצמה.
דיוויד גמל מצליח לנער את האבק מעל סיפורה של טרויה ולהציג את העיר כמושא תשוקה, אהבה ונאמנות - עד הסוף המר.

נתחיל מזה שדיוויד גמל הוא גאון. הוא יודע לכתוב כמו שצריך. התיאורים מלאי חיים, וממש רואים מול העיניים את הארמונות, הספינות, והלבוש של האנשים, ולפעמים נדמה שגם שומעים אותם. כתיבה מהפנטת.
הסיפור עצמו מרתק. בכלל, מלחמת טרויה היא נושא מרתק, אבל גמל תוקף אותו מזווית אחרת. זה לא טרויה הסרט, יאללה סיפור אהבה, מצור והרבה דם. זה סיפור על חיים של אנשים, מסביב לטרויה.
קשה לי לכתוב הרבה בלי להרוס, אבל זה ספר חובה. פשוט דבילי לוותר עליו.

ספר מדהים,מעולה,מרתק!
בתור בן-אדם שקרא הרבה ספרים גם מהמיתולוגיה וגם ספריי פנטזיה זה בהחלט נמצא איפשהו בראש הרשימה.
הכתיבה כל כך סוחפת אתה פשוט נשאב לספר מבין העמודים הראשונים ולא יכול להניח אותו עד לסוף
מי שחושב שהספר קשור לסיפור של טוריה והוא הרי כבר ראה את הסרט או קראה איזשהו ספר על זה הוא טועה ובגדול!
הספר מספר את הסיפור כל כך שונה באופן כל כך מיוחד שזה כבר היה יכול להיות סיפור אחר .
הרבה הרבה הרבה יותר אנשים היו צריכים לקרוא את הספר הזה

ספר מעולה,חדשני בזנאר הפנטזיה,מבוסס על מיתוסים יווניים,גורם לך לא לרצות לעזוב את הספר עד הסוף,ולחכות בציפייה גדולה להמשך הטריולוגיה, מקווה שיצא בקרוב אין מידע על.חבל שהסופר נהרג בתאונה טראגית ואין מספיק מידע על ספרים אחרים שלו ברשת.הספר כתוב בצורה מעמיקה על הרגשות האנושיים וגורם לקורא להזדהות עם הגיבורים,הקרבות מתוארים בצורה מפוארת וגרפית כאילו אתה שם וצופה בהם ממש. מערכות היחסים בין הגיבורים הם לא שחור ולבן,טוב ורע אלא כתובים בכל גווני הקשת והופכים את הדמיות שם הרבה יותר מציאותיות ואכשוויות.יש בספר על אהבה,שנאה,גבורה,תככים ומזימות,ממליצה מאוד
להתאהב, מרגש, טרויה מעולם לא נראתה טוב יותר, והגיבורים המוכרים כול כך מהמיתולוגייה מקבלים זווית חדשה וקולית.

ספר יפה