1. אוצר הגריפין פרק 1

"תתפלאו כמה בריונים כמוכם יש"צעקתי ועזבתי את הכיתה במהרה אחרי שובל של דפים קרועים "פחדן"צעק רוק מקאונטי מתוך הכיתה הוא יצא למסדרון שמחבר את כיתות וו יחד עם כיתות ג אבל אני אבל כבר היתיי בקומת הכניסה כמה ילדים הסתכלו עליי במבט מוזר וחשבו שאני עוד אמור להוות להם דוגמה מר מקבת היה ליד פסל הג'ירפה החצר שלנו היתה די גדולה הבית ספר שלנו היה מלבני וגדול בעל שלוש קומות החצר נראתה כמו מלבן עם שתיי מרובעים אחד בכל צד חצי מהחצר היה פארק שעשועים עם מגלשות נדנדות חבלי טיפוס ועוד כמה מתקנים שעם הייתה בכיתה ח הייתה יכול לדרוס אותם עם הרגל שלך "לאן זה בדיוק?"שאל מר מקבת ועשה תנועת יד גסה לכיוון השער שלידו עמד השומר אלכס הוא ישב על כיסא מפלסטיק עם רדיו כיס ביד שלו ושמע חדשות התחלתי להילחץ כבר השתמשתי בכל התירוצים הידועים לעולם לאשתו חייכתי חיוך רחב ונראתי תמים "רציתי לקחת את את את את הכדור כן הכדור הוא פשוט תקוע על הגג אז חשבתי..."אמרתי מעמיד פנים כבאנדם רציני קיוויתי שהוא יאמין לי "אובכן ג'רמי לך לקחת את הכדור אני לא יפריע לך"אמר ושלח לי מבט מוזר וחשוד הוא המשיך ללכת לכיוון הכניסה הראשית רוק יצא בריצה מהכניסה והפיל את אדון מקבת על רגליו "אדון מקאונטי חצוף אחד"צעק וניסה לקום רוק שלח בי מבטי שנאה "סליחה אדוני"אמר רוק בקול צרוד אדון מקבת קם על רגליו וניקה את האבק מבגדיו "ריתוק מחר עד שלוש"צעק והלך לדרכו הייתי כבר מאחורי עץ אורן שגדל בגינה בארנס לא ראה אותי חיפושית מגעילה למדי עלתה על רגלי הייתה לי פוביה לחרקים יגידו אנשים שזה לא גברי אבל אני לא היתיי אחד מהילדים המגעילים בכיתות ב שלא מבינים מה סובב אותם אז הם היו מחזיקים ג'וקים והיו רודפים אחרי בנות אני היתי עם הבנות בעניין הזה ברחתי איתם לשירותים (היה לי לפחות שמץ של כבוד עצמי אז רצתי לשירותי הבנים) ונעלתי את עצמי חצי שעה עשיתי תנועה חדה עם הרגל ורוק הסיט את מבטו לכיוון שלי וקלט אותי "אתה מת ג'רשמוק"הוא צעק ורץ לכיווני רצתי עם ספר האנגלית שלי לכיוון השומר "גלגס"זעקתי (בטעות נפלט לי גלגס במקום אלכס) הזקן הפנה מבט לכיווני כנראה הוא לא קלט שעוד רגע אני ימות והוא הפנה את הראש חזרה "תפתח את השער"צעקתי ורצתי בסיבובים רוק היה ממש מאחורי כשהוא זורק קללות לאוויר אלכס סוף סוף הבין ובגלל שבית הספר נגמר הוא פתח את השער התאבדתי בריצה שנייה לפני שיצאתי מהשער הכסוף על החופש רוק נתקע בעמוד חשמל והיה לו פצע גדול ואכזרי באף "חתיכת אידיוט נתראה מחר ותהיה מת!"צעק והניף אגרופים הוא הלך לביתו מנסה להסתיר את הבושה היום נגמר בשלום אמרתי לעצמי הלכתי לכיוון חנות הספרים כדי לקנות ספר כלשהו הספרייה הייתה בקניון שהיה חצי קילומטר מישם רצתי בשיר ניצחון קליט במיוחד אבל בסוף הכל התקלקל החנות הייתה סגורה לשיפוצים פסים צהובים קישטו את הדלת ומבעד לחלונות הזכוכית ראיתי גברים על סולמות אשר צובעים את קיר החנות בצבעי חום עתיק ניחשתי שהדלת תהיה סגורה אבל היא הייתה פתוחה שמתי לב שהמנעול הייה מתחתי הדלת קצת חששתי להיכנס אבל רציתי לקחת ספר שהזמנתי פתחתי את הדלת וכל העיניים הופנו אליי גבר עם פנים עגולות ומעיל פרווה בצבע חום עם מכנסיים חלקים עם פסים כחולים הוא התקרב עליי ולא אמר מילה עד שהיה כמה סנטיטרים ממני היה לו קול מפחיד "ילד עם לא ראית החנות שלי סגורה לשיפוצים"אמר בקול מחמיר "כמובן אדוני רק רציתי לקחת ספר כלשהו שהזמנתי"אמרתי בקול הכי נעים שהיה לי "חבל אני מצטער אבל צא מהחנות שלי"הוא ירק ודיבר בקול שאומר שעם אני יומר עוד מילה אחת הוא יצעק עליי הבטתי בעינייו החומות לכמה שניות ואז יצאתי בזעף "אידיוט"מלמלתי כשיצאתי החוצה מהקניון הענקי עוברים ושבים רבים חלפו על פניי אף אחד לא שם לב אליי כמובן סתם ילד בלונדיני עם עיניים חומות הלכתי לכיוון רחוב סטון הרחוב בוא אני גר היה לי בית נורמלי וממוצע התקדמתי לכיוון הפנייה שמובילה לרחוב סטון האפל הייתה זו כבר שעת צהריים ולא היה כל כך הרבה אור האמת היה די חשוך נרקומנים ופדופילים הסתובבו שם מזל שתמיד החזקתי אולר בכיס שלי ליתר ביטחון ובו הרגע עברה צמרמורת בגוף שלי ולא ידעתי למה חשבתי על הספר שלי...

נכתב לפני 14 שנים ו-8 חודשים