"זוהי העת לאומץ ולבוגדנות. זמן של שפיכות דמים ושל פחד. זוהי שעתם של הגיבורים".
זה אולי התיאור המדויק ביותר לעלילת ספרו של <mark>דיוויד גמל</mark>, "טרויה". ספר מעורר השראה, שברגע אחד מקנה אומץ, ברגע שני מעורר צמרמורת, ובשלישי זורק אותך לתוך מערבולת של צחוק וכאב ואובדן.
השפה עשירה ויפהפיה. בחמלה ובכישרון, הסופר מביא לפנינו את סיפורה של טרויה מנקודת מבט אישית, ובעיקר אנושית. הוא נוהג בעלילה ביד חופשית, בלי להי

נתחיל מזה ש<mark>דיוויד גמל</mark> הוא גאון. הוא יודע לכתוב כמו שצריך. התיאורים מלאי חיים, וממש רואים מול העיניים את הארמונות, הספינות, והלבוש של האנשים, ולפעמים נדמה שגם שומעים אותם. כתיבה מהפנטת.
הסיפור עצמו מרתק. בכלל, מלחמת טרויה היא נושא מרתק, אבל גמל תוקף אותו מזווית אחרת. זה לא טרויה הסרט, יאללה סיפור אהבה, מצור והרבה דם. זה סיפור על חיים של אנשים, מסביב לטרויה.
קשה לי לכתוב הרבה בלי להרוס, אבל זה ס

בשבוע הספר האחרון לאופוס היה דוכן של ספרים ב15 שקלים. זה נדיר שספרי פנטזיה נמכרים במחירים כאלו ,אז עטתי על המציאה. ספר עם שם כמו זה ותמונה שנראית כאילו נלקחה מספרות רומטית הם בדרך כלל ספרי פנטזיה שאתחמק מהם , אבל המוכר בדוכן סיפר לכל מי שרצה לקנות שזה הספר הכי טוב בדוכן. אני בדרך כלל לא מקשיב להמלצות מוכרים , יש לי טעם משלי וביחוד בספרות הפנטזיה והמד"ב הוא לא תמיד הולך עם הכלל ( ראה ערך אנדר , הו

"אומץ לב הוא חסר תועלת אלא אם כן הוא מלווה במוח חריף" (שיעור שמלמד רואת'יין, אביו החורג של קונבאר, את בנו. עמוד 121).

הספר "חרב בסערה" מאת <mark>דיוויד גמל</mark> (הוצאת אופוס, 2004) הינו הכרך הראשון בסדרה שלא תורגמה במלואה (כפי שקורא לא אחת בתחום ספרות הפנטסיה בכלל ובהוצאת אופוס בפרט). הסופר הבריטי <mark>דיוויד גמל</mark> נחשב לסופר הטוב ביותר של הפנטסיה ההרואית מאז שנות השמונים. את ספרו הראשון "אגדה" ("Legend") שיצא

טוב הייתי סקפטי גשהתחלתי אבל הספר ממש שאב אותי פנימה, מצאתי את עצמי יושב וקורא במקומות הזויים שזה ממש החזיר אותי אחורה לזמנים רגועים יותר.

<mark>דיוויד גמל</mark> פיתח כאן גיבור טרגי מהטובים שבהם. הספר כתוב כפנטסייה לייט עם הרבה מוטיבים קלטיים סקוטים. מלחמות ונקמות דם, רציחות וסיפור אהבה, הספר מכיל את כולם ועוד
מומלץ בחום ונכנס לרשימת הפנטסייה הקלאסית.

הסוד בקריאת ספרי פנטזיה הוא לדעת לשחרר. רומנים רגילים שאנו קוראים מעלים בנו שאלות רבות, אנחנו מנתחים, מבקרים, מביעים עמדה, מחפשים את ההיגיון ומשווים את הטקסט לחיים שלנו.

עד לפני מספר שנים לא הייתי מסוגל לקרוא ספרי פנטזיה, לא היה בהם היגיון, שום דבר לא מציאותי, מסופר על עולמות דמיוניים כך שהסיפור לא נאחז במציאות הארצית שלנו ולכן כאדם מציאותי היה לי קשה להתחבר.

עד שהחלטתי שאני ניגש לקריאה של ס