למרות שאינו חדש, נושא הספר מבטיח ומרתק, אבל...
נעשה שימוש ב"פלש-בקים" משעממים שעליהם דלגתי בלי לקרא.
הספר מלא פנטזיות שמתאימות לספרי ילדים.חבל שלא היה לסופר יעוץ טכני בסיסי, כי אז היה יודע שאין מחשב ביתי המסוגל לקלוט סתם כך טלפון לוויני ולהדפיס את מה שנאמר שם, אין אפשרות לתקשורת סתם כך מתחת למים, וכן הלאה וכן הלאה.
לא ידעתי שכל מטוס יכולך להמריא או לנחות בארץ ללא אישור ושביקורת הגבולות מכניסה טרוריסטים בכזו קלות...
בקיצור,לקראת הספר השני, אם בכלל, כדאי לסופר לעשות קצת שיעורי בית.

ספר מתח קלאסי שאי אפשר להפסיק לקרא עד סופו. למרות שעלילתו מתרחשת בארצנו, שום דבר אינו צפוי מראש. אפילו שמות הדמויות נשמעות אוטנטיות ולא כפי שהרגשתי למשל בחלק מספריו של רם אורן בהם יש חלוקה מלאכותית וצפויה של דמויות לפי שמות \"צבריים\" \"גלותיים\" או \"מזרחיים\". השילוב בין עתיד לעבר והווה במעברים בין הפרקים מרתק וסוחף. מפחיד לחשוב שאכן כך מתנהלים דברים במדינה, ואם כי האירועים כולם \"דימיוניים\" לי הם נשמעו מוכרים ומאוד מציאותיים...

הספר שבה את ליבי בנאמנותו לפרטים ולתיאור החיים בהודו כפי שהם. רק מי ששהה בהודו זמן רב ,ראה במו עיניו שמע במו אוזניו והריח באפו את כל התמונות שהסופר מתאר יכול להעריך את אמינות הספר. לא סדר השתלשלות הארועים חשוב ולא החידון עצמו אלא תוכן האירועים. ידע כל מי שקרא או יקרא את הספר שהכל אמיתי וקורה בהודו גם בזה הרגע. אפילו שמות המקומות אמיתיים. לדוגמא - בעיר לודיאנה המוזכרת בסיפור של החייל המתחזה התגוררתי לסירוגין במשך שנתיים במסגרת העבודה והתרגשתי למצוא איזכור שלה בספר. קראתי את הספר כבר פעמיים ואקרא אותו עוד פעם בקרוב!

ספר מרתק ואמיתי. נוגע ללב בעדויות שכולן ממקור ראשון. הבנתי שלקח לסופר הרבה מאוד שנים לאסוף את כל העדויות ולהצליב מידע, שכן הספר נדפס רק לאחרונה.
כחייל בסדיר באותה מלחמה חוויתי רבים מהתיאורים בספר, גם אם לא הייתי באותה גזרה. סיום הספר ברשימת הנופלים מרגשת ועצובה ונותנת הרגשה של ספר זכרון היסטורי.