הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 בדצמבר, 2024
ע"י וויליאם מאני
ע"י וויליאם מאני
מתחיל טוב. חוקר יפני מצליח להגיע ליכולת לחזות רעידות אדמה בצורה מדויקת, בשל שנאתו לישראל (הסיבה קצת קלושה לטעמי אבל מילא), הוא יוצר קשר עם המצרים שתאוותם להשמידנו לא שככה למרות הסכם השלום ומציע להם לתקוף את ישראל כשהיא בצרה.
באיזה שהוא שלב הופך הספר למתיש, לורבר נכנס לעובי הקורה של כל שרשרת קבלת ההחלטות, ישיבות ממשלה ומידרג הצגת הנושא הן בצד המצרי והן בצד הישראלי.
כתוב קצת כמו פרוטוקול, או תרשים זרימה עלילתי, ריבוי דמויות שמות ותפקידים, מצד אחד מוסיף לאמינות ורואים שהבחור יודע על מה הוא מדבר, אך פרוזה אין. לדעתי ניתן היה לקצץ.
נפרדנו כידידים אחרי 177 עמ' מתוך כ 400.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני 8 חודשים)
מספרים כאלה אני אף פעם לא נפרד בידידות. הם הופכים לספרי טיסה כשהם טסים מהיד
שלי בשאט נפש.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת