הספר כמו גחליליות ,אשר הומלץ לי ע"י חברתי בתקופת הצבא.
עוד לפני שראיתי את כריחתו לראשונה,נפעמתי משם הספר ואין ספק, שסקרנות התעוררה בי.
הספר קשה לכל אורכו, הן בתיאורים שלו והן, בהתרחשויות הכואבות בו.
למרות שהסופרת אינה הדמות המקורית והדומיננטית בסיפור,היא הצליחה להעביר בי תחושות,מחשבות,הארות ואף, את המסר שרצתה להפיץ.
הקטע האהוב עלי בספר הוא, ש"גיבור" הספר מסתכל במראה ושומע את השיר של יהודה פוליקר- "ג'ינג'י".
כשהתחלתי לקרוא את החלק הזה, הצמדתי לאוזני אוזנייות ושמעתי גם אני את השיר. לאורך כל השיר,צמרמורת קשה בגופי. (עד היום כשאני שומעת את השיר,זה קשה).
http://www.youtube.com/watch?v=iWd7twiPd84
ספר עם התחלה קשה וסוף רע ובאיזשהו אופן קיצוני,לא חשתי שום תקווה. כמה אומללות חשתי כלפי המכורים בחוץ ומצד שני כעס. אבא שלי תמיד אומר,שיש נסיבות לכל דבר ולא הכל תלוי בנו.
נורית נץ היא סופרת מדהימה, אשר כותבת בשפה פשוטה ומובנת לכל. לא תמיד קל לספר סיפור של אדם אחר ועוד בכזאת עוצמה.
לסיכום, אני ממליצה על הספר מאוד למרות,שהמציאות שטמונה בו היא בלתי נסבלת,אבל אמיתית בכל גוונייה. בסוף קריאה של ספר כזה,המסקנות ברורות וקולעות למרות שידועות מראש אך לצערי,לא לכולם.
מי שמכור לבטח אינו יודע שאין דבר העומד בפני הרצון ואנחנו לעולם לא נוכל לשפוט אותו על כך. הוא אשם כיוון שעשה זאת מתוך בחירה אך לעיתים החיים מגלגלים אותנו למקומות חשוכים שלא תמיד נמצא מוצא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
