בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
1936, וינה, אוסטריה, לאונידס חוגג 50 ומכתבי הברכה זורמים אל ביתו. אחד המכתבים כתוב בכתב יד נשי כחלחל. לאונידס ממהר להעביר את המכתבים כולם אל כיס חליפתו בתואנה שעוזריו במשרדו ימהרו להשיב ביעילות לכל המברכים. אבל הוא אינו פונה למשרדו, משרד התרבות הממשלתי, שהוא מנהלו. במקום זאת הוא פונה לחדר קטן בביתו וביד רועדת הוא מחליט שהפעם הוא אינו קורע את המכתב, אלא קורא אותו.
תוכן המכתב מעשי, מאת אחת ורה וורמזר, אהובתו לשעבר. זו פונה אליו במסגרת תפקידו הרם ומבקשת עזרתו בשילוב הנער המוכשר בבית ספר בוינה, מאחר ואותו נער בן דת-משה כבר אינו יכול להמשיך בלימודיו בגרמניה.
גל עכור שוטף את לאונידס. האם ורה שבה אל חייו ומבקשת לדאוג לבנם המשותף? האם זה עלול לפגוע בחייו הנוחים, בנישואיו לאמלי פרדיני העשירה כקורח, במראהו שלו – מראה של צעיר וגמיש? כל זה מקדיר את רוחו והוא מחליט לגשת למשרדו. בצהריים הוא מגיע לביתו ומחליט להתוודות בפני אשתו, אך זו פוצחת בוידוי משל עצמה וכל העניין מתמוסס.
אחר הצהריים חוזר לאונידס אל משרדו, מעביר מסר למלון בו מתגוררת ורה וורמזר ומחליט לפוגשה בשעה 5. באותה פגישה קרה ונטולת רגש מספרת לו ורה את האמת. על אמת זו תצטרכו לקרוא בעצמכם, אם תרצו.
ולמה שתרצו? הכתיבה אינה מעניינת באמת, הנובלה קצרה למדי ואין בה פיתוח הולם של הדמויות, הסיפור סתמי, מתחיל ונגמר תוך חצי יממה ומותיר טעם לפגם. האם זהו ורפל הידוע? יתכן שהוא נשפט כאן לחומרה ובספריו האחרים והידועים הוא טוב יותר. הספר שלפנינו אינו מראה ולו קצת מיכולתו, אם יש לו כזו.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת