זהו רומן הביכורים של מישל טורנייה ובשום אופן אין להקיש מכך לגבי אופיו של ספר זה, זוכה האקדמיה הצרפתית.
ששת מושתת כמובן על הספר רובינזון קרוזו של דניאל דפו. כאן לפנינו נוסע בשם רובינזון קרוזו, הנוסע על האניה וירג'יניה בשנת 1759. האניה נטרפת מול חופה של צ'ילה, בסמוך לאי לא נודע ולאחר סערה. רובינזון הוא הניצול היחיד והוא מתעורר בחוף לבד אל מול גופה השסוע של האניה.
חייו על האי מתחילים כשרובינזון מנסה להציל ככל הניתן מהאניה, ממזון ועד כלים. למזלו, מזג האוויר הטרופי מגן עליו מפני קור ומעניק לו אי ירוק בודד מאדם, אך שופע ירקות ופירות ואף חיות בר כעיזים וחזירים הניתנים לביות ואכילה. במובן הזה אין הוא חסר דבר.
בהגיעו הוא בן 22, בעל חינוך קווייקרי בריטי. מאחר ולא נודע על היטרפותה של הספינה, ממילא גם לא באו לחפש אחריו. חייו נבנים, אם כן, אט אט כשהוא מכריז על משמעת של שליט יחיד על האי. הוא מכריז על עונשים הנוגעים להנהגות לא הולמת, כל זאת כשחייו החלו די מהר בהתבהמות כתוצאה מבדידות ויאוש. יחד עם זאת, הוא מכריז על זמני תפילה ומנוחה, שוקע בעבודה של גידול חיות בר, של נטיעה ואגירת חיטה ואורז, ירקות ופירות. דבר לא חסר לו. אפילו חדר נאה בנה, שישמש לו זמני מנוחה בשבת. ביום רגיל חי במערה, כשחבר יחיד משמש לו לידו וזה כלב שניצל מהספינה, שבתחילה ברח ממנו בתקופת ההתבהמות שלו, ושב לאחר ששב לעשתונותיו.
מדי תקופה הוא עד לנחיתתם של אינדיאנים על חופו המרוחק של האי. אלה מקיימים טכסים שונים ומשונים, כשלרוב אחד או יותר מהנוחתים מוצא להורג. בפעם האחרונה לטכס זה ברח נער שהיה אמור להיות מוצא להורג. רובינזון הורג את אחד הרודפים אחרי הנער, שאר הרודפים נמלטים בבהלה ולבסוף משמש הנער כעבדו וידידו של רובינזון ומקבל את השם ששת.
מכאן יש התפתחויות מפתיעות למדי, רובן מצד התנהגותו המשונה והלא-בלתי אינטליגנטית של ששת. בין ההפתעות שינוי בהתנהגותו של רובינזון, פיצוץ מסוים של אבק שריפה, הגורם הרס ושריפה וללא נפגעים בנפש, הופעת צמחים חדשים באי ואף הופעתה של ספינה.
הספר הקטן הזה מתאר בהרחבה את הלכי הרוח של רובינזון, את השתנות אופיו מהתבהמות, דרך נוקשות וקולוניאליזם, עד להשתחררות ותחושת אושר וחופש. כל זאת לצד ששת, רעו היחיד. התובנות רבות מני ספור ואלה הנוגעות לאופי האדם לא מקילות עם הטבע האנושי.
הספר כתוב בחכמה רבה. אם מישהו מחפש ספר ציטוטים הוא ימצא כאן כאלה בשפע. השפה גבוהה וכך התרגום של אהרן אמיר. הקורא ימצא עצמו מרותק מההתחלה ועד לסוף המפתיע, מפתיע בכמה וכמה התפתחויות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
