אז התחשק לי לכתוב ביקורת, ולאחרונה נזכרתי בספר הזה. למה לא?
ולעומת הביקורות הקודמות שלי, זאת תיהיה ביקורת חיובית :)
אז בואו נתחיל...
כמו שאפשר לקרוא בתקציר, הספר מספר על שני אחים, שהם הפך גמור מהשני. הם נמצאים במציאות על טבעית ואפלה, מלאה באסונות, ובמכשפים שמזמנים שדים הנכנסים לגופם של בני אדם (כבר נשמע מגניב, נכון?). יום אחד הם נפגשים עם שני אחים, בן ובת, שבאחד מהם נכנס שד. ומפה הסיפור שלהם מתחיל, והם נכנסים למערכה בה זה הם, נגד מעגל מכשפים הרוצים מהם משהו חשוב (לא אספר יותר מידי, בשביל לא להרוס).
אתחיל מזה שקראתי את הספר די מזמן, לפני יותר משנה נראה לי. אבל הספר באמת חזק, כך שאני עדיין מרגיש בתוכו. אני באמת צריך לחזור אליו מתישהו...
כחכוח בגרון
אז אעבור לדעה שלי. הספר טוב, ללא ספק. לא מושלם, אבל מספיק טוב בשביל לקרוא, ולהנות כמובן, ואולי אפילו לקרוא שוב אחרי שהתגעגעתם אליו.
אחד הדברים שהכי אהבתי בספר- הדמויות. באמת שהן מיוחדות, לכל אחת יש את מה שמאפיין אותה. אמנם לא התחברתי לכולן (אפרט בהמשך) אבל הדמויות שם הכי ברורות שאפשר שיהיו, והן עשויות היטב.
את מי הכי אהבתי? ללא ספק את אלן. הוא כל כך נחמד, וטוב לב, ובדרך כלל הדמויות האלה פחות מעניינות (אהמ אהמ כריסטינה מ"מפוצלים"), אבל הוא פשוט מעניין! מאוד קל להתחבר אליו. מניק לראשונה הסתייגתי, אבל עם הזמן למדתי לאהוב גם אותו.
לדעתי המערכת יחסים בניהם מרתקת. הם תמיד ייצגו משהו אנושי בשבילי, ובמיוחד בריבים שלהם.
הדמויות שלא התחברתי אליהם הם אחים שבאים אליהם. האחות, שבהמשך מפתחת רומן עם ניק, לא זכורה לי כדבר מיוחד. והאמת, שאף פעם לא אהבתי אותה, בלי סיבה מיוחדת. והאח שלה? פשוט עיצבן אותי.
אבל אם נעזוב אותם לרגע, אני אומר בפה מלא שאחת הדמויות החזקות בסיפור היא אמא שלהן.
ספויילר
מה שגרם לי להתאהב בה, למרות שרוב הסיפור היא לא ב"משחק" והיא מוצגת כמטורפת, הוא זה שלקראת הסוף האימהות האמתית שלה התגלתה. הקטע שבו היא נשרפת, ומנסה לשרוף את בעלה לשעבר ביחד איתה, היה כל כך מרגש. ואפילו מצמרר. זה מראה שהסופרת מביאה לנו מעבר לספר פנטזיה לנוער, עמוס במתח, אקשן, ולפעמים גם זוועות. היא מראה גם סיפור על אחדות המשפחה (ניק ואלן הרי לא אחים אחרי הכל), ועל אימהות ששורדת גם ברגעים הקשים. אני פשוט מוריד בפניה את הכובע.
סוף ספויילרים
ועוד משהו שדיבר אליי- הסיפור שמאחוריי השדים. זה די העציב אותי האמת. הרי אחרי הכל, הם לא סתם יצורים שנועדו להשמיד בני אדם, הם בעצם חיים בעולם שכולו רע, ומנסים למצוא מפלט ממנו. אחרי הכל, אפשר להבין אותם.
אני מקווה שבספר האחרון בטרילוגייה (בהנחה שיתרגמו אותו) הם יצאו לחופשי או משהו בסגנון...
אז לסיכום, מדובר בספר פנטזיה מצויין ועשיר בדמיון. ובנוסף, יש בו סיפור על משפחה, ויש בו רגעים (כמו זה שהזכרתי בספויילר) שהם באמת מרגשים. הדמויות מגוונות, אנושיות, לא מתיימרות מידי (חוץ מהקטע עם החרב, שזה שיא ההתיימרות). אבל למרות החסרונות הקטנים שלו שהפריעו לי, כמו מערכות יחסים לא מובנות, פה ושם דמויות לא מעניינות, וחלק מפוספסות, הספר מעולה וחזק. ולמרות שהוא די משעמם בחלק מהקטעים, מגלים בסופו של דבר שהספר שווה כל דקה.