ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 באוגוסט, 2010
ע"י shortcuts
ע"י shortcuts
על יוסף בר יוסף עוד לא שמעתי, ובכל זאת, כשראיתי את הספר הזה בחנויות בימיו הראשונים ידעתי שאקרא אותו (לא אפצח במונולוג הארוך שתואר בביקורת הספר המצוין "החלום הרע" של פרנצ'סקה ד'אלויה). משהו בציור המהפנט שעל הכריכה והשם המלנכולי של הספר כבש אותי.
צילה היא בת זווג לשעבר של יואל, בעל עסק משפחתי לאופטיקה. צילה מתחתנת עם מאיר, שעתיד להיות שותפו העסקי של יואל, שבינתיים מוצא לו אישה משלו. אך במפגש המחודש ביניהם מגלה יואל שאהבתו לצילה עדיין בוערת. עוד מעורבים בסיפור דודו בעל הצוואר ארוך, אדון חיים ועין הזכוכית שלו, אמא של יואל וקציצות גדולות, קשיחות מבחוץ אבל רכות וחמימות מבפנים. מבולבלים? גם אנחנו.
הייתה לי קצת קשה הכניסה אל תוך הסיפור, בעיקר בגלל מערכות היחסים הסבוכות בין הדמויות, ושיטת הסיפור המיוחדת של יוסף. עניין שלא עזר היה הבלבול בין יואל ומאיר, מה שמוביל לעוד בעיה: בספרים יש בדרך כלל גיבור ראשי, אליו נתונה חיבתו של הקורא. כאן יש יותר מדמות ראשית אחת וגם יותר משתיים, מה שהקשה עליי לבחור איזו דמות ראויה להערכתי. ובכל זאת, אחרי שלושה פרקים בערך הצלחתי לתפוס במלואה את העלילה, ומשם הקריאה זרמה בקלות אל הסוף, שהגיע מהר למדי.
למרות משולש האהבה (או אולי דווקא מרובע האהבה), הספר לא גולש לקיטשיות ולתיאורים דביקים ולא רצויים. דווקא בשל כך, ובשל האמינות, הכנות והישירות שלו הוא מצליח לרגש. בנוסף לכך, העלילה המשנית (אם אכן משנית היא) מוצלחת מאוד, ומוכיחה עד כמה שופע הספר מקוריות ועומק.
כל הסיפור מתואר ביד של מישהו שיודע איך להשתמש בעברית כמו שצריך, לסובב, לכווץ וקצת ללחוץ עליה כדי לקבל את הרושם שרצוי שתעשה. תיאורים חדים מאוד, מטאפורות מיוחדות וסיטואציות מלאות קסם הופכות את הקריאה למהנה במיוחד.
לפני הסיום, כמה עניינים טכניים: העמודים העבים שנועדו לחפות על אורכו של הספר צרמו לי. אמרי זרטל, המעצב הוותיק של כינרת זמורה ביתן, לא מאכזב גם הפעם ומביא עטיפה מצוינת לדעתי, וגופן כותרת מקסים. הסידור והעימוד של ההוצאה נוחים מאוד. יגאל שוורץ, שכותב את רוב הטקסט האחורי של ספרי ההוצאה בזמן האחרון, מבריק במיוחד בספר הזה.
לסיום: מקסים. מיוחד, מקורי, בעל עומק, זורם, מעניין, מלא תהפוכות, בלתי צפוי, מצחיק, מעציב, והכי הרבה - ישראלי. מומלץ באהבה ובחום רב.
"אמר והביא בה וראה את עיניה, והרגיש כמו שתה חם אולי מרגיש את הסוכר כשזה מתחיל להתמוסס בתוכו." (עמוד 22)
"הכול אצלה היה כמו סוודר ישן, אתה לא מרגיש אותו מרוב שהוא ישנו, מרוב שהוא מתאים לך, עד שאתה זורק אותו והוא איננו." (עמוד 77)
למי אכפת מחלומות / יוסף בר יוסף, הוצאת זמורה ביתן, שנת הוצאה 2009, 223 עמודים.
דור, 8.10.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
