לצערי, לא מצאתי את עצמי נסחף בגל ההתלהבות של אמנון ז'קונט, הסופר המוערך, בכתיבתו מספר מילים בגב הספר.
וכך הוא כותב: "ב'תחנה סופית – ערד' שוב הפליאה אדיבה גפן לרקוח רומן מתח מרתק ומשעשע ובמרכזו אישה בתהליך העצמה, אשר תוך כדי פענוח התעלומה הבלשית מצליחה לפתור גם את חידת חייה."

המקרים המובאים בספר זה, מבחינתי, אינם מביאים שום מקוריוּת ואף לא שמץ של 'חידוש' לעולם הפשע הגואה סביבנו.
רצח, נסיון לטייח עובדות ולהסתירן, מאבקי כוח בדמות בעלי השפעה וכסף, ה'עובדים' מאחורי הקלעים, כדי להביא את יקיריהם לחזית הבמה ועוד שאר מרעין בישין, שלצערנו, אנו נחשפים להם כמעט מדי יום. בקיצור; "קטן עלינו".
ובכן, מה בכל זאת שונה בספר זה, שנחוץ לו משהו חדש, שונה ו"מרטיט לב", כדי להעלותו לקטגוריית "ספר טוב" ואולי אף "מיוחד"?
הנוסחה נגלית לנו בדמותה של דקלה, שאחותה החורגת – סמדר, נמצאה מתה במכוניתה כשהיא על פסי הרכבת.
דקלה, העובדת כעוזרת במשרד חקירות, מסרבת לקבל את גירסת המשטרה שאחותה התאבדה והופכת באחת לבלשית מתחילה, כדי לחקור ולפענח את הרצח שבוצע, לטענתה, במסווה של התאבדות.
היא לא נעתרת לבקשות יְדִידֶיהָּ, הבוסית (החוקרת) שלה, ואביה (שסמדר היתה בתו החורגת), שזו אכן היתה התאבדות ושתניח לנושא, ותסכים להביא את סמדר לקבורה – דבר שהיא מתנגדת לו לפני סיום חקירתה האישית.
וכמובן, שעם כניסתה של דקלה הטמפרמנטית והקולנית לתמונה, אנו יכולים להיות רגועים שהרצח, או ההתאבדות, ייפתרו והנאשמים יבואו על עונשם.
בספר דימויים רבים, שחלקם נראו לי סתמיים, מוגזמים, אינם מתאימים לטקסט (ולא לשום טקסט) וארוכים מדי...
לדוגמה, בעמ' 291: "צמרמורת הרעידה את גופי וחלפה מקצה הישבן עד לתנוכי אוזני..."
בעמ' 292: "...הוא דיבר בקול מתקתק של גננת מתעללת שעומדת להוריד על ראש הזאטוט בקבוק אקונומיקה..."
והקטע ההזוי עם השחמט, בעמ' 270, שבר אותי לגמרי! קראו ותיווכחו.
נראה לי שניתן להסתפק בדוגמיות אלה.
גם מקרים של דמויות חזקות שהופכות להיות חלשות ומיד אחר כך חוזרות למצב הצבירה הקודם, ולהפך - נראו לי כהדבקה ממש לא מוצלחת לעלילה.
אולם, לזכותו המעטה של הספר - יש מעט קטעים משעשעים, בעיקר בדפיו הראשונים, ואפילו מילה חדשה ומשעשעת שידידתנו, דקלה, משתמשת בה. ברצותה להתארגן במהירות – בעת שמאהבה הנשוי מצלצל באינטרקום, בדרכו למעלה. כה מהר הוא סיפורה עד ששתי מילים התאחדו לאחת ... "מספיקה לשטוף מהר את הכּוּסִיק שלי מהבלי הלילה..."
לא מצאתי שום דמות שאיתה ניתן להזדהות. לא מתח, וגם לא פאנץ' כלשהו בסיום.
בקיצור, סתם סיפור - שכמותו, וטובים ממנו, קראנו עשרות.
מה לעשות, כנראה שאמנון ז'קונט מבין טוב ממני בספרי מתח משעשעים ומרתקים...
סתמי, לא נהניתי.

אדיבה גפן- סופרת מתח משובחת במחוזותינו! הספר הזה שוב פעם מוכיח את כשרונה לרתק אותנו לעלילה הפתלתלה .....הפעם באיזור ערד....הדמויות שלה הן תמיד כל כך ישראליות ,מוכרות באופי הצברי שלהן....הנופים הם תמיד נופי ארצינו האהובים(הפעם זה נגב).
כל ספר חדש של אביבה גפן מומלץ וכדאי לאמץ גם כספר מתח לשעות הפנאי,גם להפגת מצב רוח קודר וגם כחלק מגאוה הלאומית-גם לנו יש אגטה קריסטי משלנו!

גיהאן
אתמול בדיוק קניתי את הספר,וכל הדרך לקופה חששתי ,כי אני אוהבת את הסופרת ופחדתי להתאכזב.הביקורת שלך הרגיעה.
תודה ,

סיימתי מזמן את הספר.
אני מתפנה עכשיו לכתוב...סליחה.
ספר נחמד קליל וכיפי לקריאה.ממליצה בחום לשבת גשומה .מפנק ומעניין.אני מאוד אוהבת את הקלילות המיוחדת של אדיבה גפן והצורה התאמימה לבנית המתח והפתרון.

אני חייבת לציין שבספרה נשים שקופות ,שהוא שונה לחלוטין מזאנר של תחנה סופית או גק פנמה או אבק יהלומים וכו'
היה מיוחד מיוחד ועצוב כ"כ אבל חובה לקרוא.אבל זה בביקורת אחרת..
בנתיים תהנו .אדיבה היא אדיבה מאוד בספריה .

אחלה ספר,
כמו שמותחן צריך להיות, סיפור טוב, גמויות כובשות, והכל קולח ומתגגל, איפה הספר הבא?

סרט מרתק ומעולה מהתחלה של הספר עד סופו יש מתח ופעולה כדאי עד מאוד לקרוא אותו

ספר מתח, נחמד...יותר מידי מסחרר ומיגע..