משחקי הרעבסוזן קולינס16כשאני קוראת ספר אימה, המחשבות על צ'ילי חריף משתלטות על כל תא במוחי. עם כל עמוד שחולף אני מרגישה את החריפות שנובעת מערבוב נאצ'וס ברוטב חריף, ודמעות מלוחות מתקיפות את גרוני כמו קופים שמתנחלים על ספות בבתים וויקטוריאנים אי שם באלסקה הדרומית. בספר הזה ההרגשה הייתה מעורבת - מצד אחד הפחד, מצד שני המתח ומצד שלישי הטלפון שנחתך דק-דק כדי שניתן יהיה לשים את חלקיו בסנוויץ' ללא קושי. אבל זה פשוט לא זה. לתת למפוחיות לרקוד בשביל קשיות? פשוט שטות. זה לא מתחבר. ומשום מה, העלים הקיזו דם. הכתיבה ססגונית ומלאת חן, כמו תערוכת כוסות מצוחצחות שנערכת בקצה העולם. ולסיכום, (מבוסס על משפט אמיתי):אחד מספרי הנוער הטובים ביותר שקראתי, אם לא האבוקדו המעט רקוב שעומד בראשו.
השתלטות עוינתג'וזף פיינדר0ספר שהרגשתי שקוראת אותו בתוך הפינס שלי גורגרת טעימה טעימה טעימה ג'ו פיינדר זה שם הסופרת ציון סופי 2-9
משחק הצידהרלן קובן0למרות שקראתי אותו ביום אחד, לדעתי זה הספר הכי מאכזב של קובן. טיפשי, מרוח ולא מעניין.
מעגל מכושףהרלן קובן1אני אסביר על הספר הזה בשפה גבוהה (לא כולם יבינו אותה בפורום כי היא ממש לא שפת יומיום רגילה.) הספר הזה מאוד שנוי במכולת,הוא מותח הרי זה ספר המתח ציון סופי 3-2
משחק השעותדיוויד באלדאצ'י0כשהייתי קטנה אמי לימדה אותי לדבר בשפה גבוהה מאוד אז אני אסביר על הספר הזה בצורה גבוהה מאוד הספר שנוי במחלוקת אך מעניין יש קטעים נפלאים נורא אהבתי
