ספר משובח, המזמן בסופו הפתעה לקורא
וחושף באמת עד כמה האדם הוא אדם
ללא הבדל במעמדו וברמתו
ואותם דברים הסמויים מהעין
הם שלבסוף מכתיבים את
ההתנהלות של הדברים

ממש כפי שלא הסתדרתי עם ספרו הקודם של מאראי, "הנרות בערו עד כלות", לא התחברתי גם לספר זה.
הסיפור הוא על משפט גירושין של רופא ואשתו, שלאחר שמונה שנות נישואין - מגיע לקיצו.
המשפט אמור להתקיים בפני שופט, שהכיר את בני הזוג...
הסיפור נחלק לשני חלקים:
בחלקו הראשון מסופר על חייו של השופט.
ובשני - הרופא קופץ בלילה שלפני המשפט, לביקור, לביתו של השופט, מבלי שהוזמן, ומתפלסף במונולוג ארוך ומתיש על 'קורות החיים והציוויליזציה' ושיחות אדם עם נפשו (אני מקווה שהבנתי נכון...)
כנראה שסוג כזה של סיפור, לא ממש גורם לי להתחבר.
לא התלהבתי.

ספר מרתק שעוסק בחייו של רופא ממעמד הבורגני בהונגריה שמבט אחד עם אשה לפני נישואיו מחבר ביניהם לכל חייהם.למרות נישואיו לאשה מהמעמד הבורגני האוסטרי וחיים על מי מנוחות הוא חולם לעיתים על האשה שפגש לפני שנים.מנגד גם היא מתחתנת עם חבר שלו לספסל הלימודים שאין קשר ביניהם אך כל פעם שהם מתחככים באותן מקומות הם מרגישים משיכה לחברות אך לא מממשים זאת
מינויו כשופט לפסוק בגרושין שלהם מביא למודעות האשה לאהבתה לשופט ולמפגש בין השופט לחברו הרופא שבו הם מתוודעים אחד לשני לאחר התאבדותה

בנובלה זו של מאראי אין ממש עלילה, רק שני אנשים מתוארים בה כשאחד תופס את רוב הספר, כשאנו לומדים אודותיו, והשני מספר את סיפורו. המפנה הראשי בעלילה מגיע רק בעמוד 104 ובכלל, עד אז, אין ממש גלים. מי שזה עבורו מתכון להמנעות מספר כזה או אחר, כדאי שיחכה.
כאן ועכשיו אומר שהסיפור שומר על מתח מסוים לכל אורכו, הסיום מעניק עוד אי אילו ההפתעות ובכלל כדאי מאוד לקרוא ספר שקט ומרתק זה.
קריסטוף קומיבש הוא דור שביעי לשופטים בהונגריה. מקום מושבו הנוכחי בבודה, שם הוא משמש שופט מכובד בן 38 כמה שנים לפני מלחמת העולם השניה. עם פתיחת הסיפור אנו נוכחים לדעת כי למחרת היום קריסטוף יישב כשופט במשפט גירושין לאחד אימרה גריינה ואשתו אנה. יחד עם גריינר הוא חבש את ספסל הלימודים במשך 6 שנים. את אנה אשתו הכיר קריסטוף כשהיתה בגיל 20 והם נפגשו בנשף ודיברו במשך חצי שעה. הם נפגשו עוד, אבל שום דבר לא יצא מזה.
מכאן אנו מקבלים סריקה מעמיקה על התפתחותו וחייו של קריסטוף, היותו בן לשושלת שופטים, שנות נעוריו הנעימות והטובות בפנימיה, נישואיו להרטה, ילדיו, עבודתו כשופט וכך הלאה. הכתיבה נעימה, שקטה, אך שומרת על קצביות ומרתקת.
בעמוד 100 בערך קריסטוף מגלה כי מישהו ביקר בביתו ועדיין מחכה לו בחצות הליל. הוא לא מבין מי זה בא ומתברר שזה אימרה גריינר הרופא, שמחר אמור להתייצב למשפט הגירושין. כאן אנו עדים לתפנית רצינית בסיפור, דבר שיצריך החלטות אחרות מצידו של השופט. מכאן והלאה זהו כמעט מונולוג של הרופא גריינר, המספר על 8 שנות הנישואין, על הקנאה לאשתו ואהבתו המטורפת, על חייו השונים בתכלית מבן גילו קריסטוף, על נקודת הזינוק השווה לשניהם ועל השונה שמצאו בחייהם תכלית השינוי.
מה יחליט השופט? מדוע הגיע הרופא באישון לילה? מה היה חשוב לרופא לדעת ולשאול את השופט שהכיר את אשתו היכרות קצרה וחטופה? על זה תצטרכו לקרוא לבד ולא תצטערו על כך.
מים שקטים החודרים עמוק כל כך.

ספר מייגע. הרהורים "פילוסופיים" על מהות החיים הבורגניים בהונגריה שלפני מלחמת העולם השניה. המטרה היא לחיות "בסדר" ולשמור על המצב הבורגני הנוכחי. לא הצלחתי לגמור את הספר. אולי יש התפתחות יותר מענינת בהמשך אבל פשוט משעמם לחכות לה.