• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שנת הפלאות

שנת הפלאות

מאת ג'רלדין ברוקס

הביקורת של טבלול

תמונה של טבלול
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
שנת הפלאות

שנת הפלאות

מאת ג'רלדין ברוקס

הביקורת של טבלול

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של טבלול
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2002
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
גילץ'
לפני 15 שנים

“שנת הפלאות היא שנת 1666. שנה בה הכתה מגיפת הדבר הנוראה, בין היתר, כפר קטן באנגליה וגרמה למותם של מחצ”

8/8
ביקורות על שנת הפלאות
הבאה
אין ביקורת הבאה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 19 שנים•1 דקות קריאה

ספר חזק ומרתק, כתוב בצורה זורמת ומרגשת, שווה ומומלץ בשביל הכרת ההיסטוריה ובשביל הנפש בכלל...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ענת רבין
ענת רבין
1קורא|100%נשים

על המבקרת

תמונה של טבלול

טבלול

חברה מזה 19 שנים
2 ביקורות•2 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת
תמונה של טבלול
טבלול
חברה באתר מזה 19 שנים
ביקורות2
לייקים שקיבלה2
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה1ספרות מתורגמת1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של טבלול

תרועת מוות

תרועת מוות

טרי פראצ'ט

למי שאוהב מדע בדיוני עם קצת הומור, ומי שרוצה להתיידד עם המוות (כדרך להתמודדות איתו..) - אני ממליצה בחום על ספר זה. אגב, בחנויות אומרים שהספר אזל בהוצאה. אז למי שיש הספר ומעוניין למכור - אשמח לשמוע.

לפני 19 שנים•
★★★★★
•טבלול

ביקורות נוספות על "שנת הפלאות"

שנת הפלאות

שנת הפלאות

ג'רלדין ברוקס

"שנת הפלאות"
כאשר נטלתי לידיי את הספר עלתה בי השאלה: איזו חשיבות יש לרומן המתאר אסון שפגע בכפר קטן באנגליה במאה ה- 17?
הידעתם? "שנת הפלאות" הוא ביטוי מושאל למקרים יוצאי דופן. מקור הביטוי בפואמה שפרסם המשורר ג'ון דריידן ב- 1666, בעקבות אירועים חריגים שהתרחשו באנגליה - מלחמה נגד הולנד, שריפת ענק ומגפת דבר בלונדון - שאת כולם הצליחה אנגליה לשרוד.
שנת הפלאות הוא גם כותר הרומן הראשון שפרסמה ג'רלדין ברוקס. כאשר נטלתי לידיי את הספר עלתה בי השאלה: איזו חשיבות יש לרומן המתאר אסון שפגע בכפר קטן באנגליה במאה ה- 17? התברר לי שהרומן מתמקד במקרה יוצא דופן של קהילה כפרית, וכל שהתרחש בה ובסביבתה, בזמן שפקדה אותה מגפה קטלנית. זכרה של הקהילה הפך לשם דבר בפולקלור של אנגליה. מה בדיוק התרחש שם, יתברר בהמשך.
בעמוד הראשון של שנת הפלאות מוצגת מפת אנגליה, ועליה מסומנות שתי נקודות לטובת ההתמצאות בסיפור: לונדון, אֶיׇם .(Eyam)
אֶיׇם הוא כפר מבודד הנישא על הר גבוה. ב 1665-6 פוקדת את בני הכפר מגפה. בקהילה מגובשת זאת רוב התושבים הם קתולים אדוקים. אך טבעי הוא שהם יפקדו את הכנסייה המקומית בכל יום ראשון. ברור מאליו שלכומר יש תפקיד מרכזי בחיי הקהילה, בעצם הוא מנהל את הצד הרוחני של תושבי הכפר, הן בשמחות, והן בעת חולי ומצוקה, כשהמוות מכה בהם. טעימה מחיי השגרה בכפר מופיעה כבר בדפי הספר הראשונים: נשות הכפר, ברובן אנאלפבתיות, עסוקות בגידול ילדיהן. וכדי להגדיל את הכנסת המשפחה הן עובדות בבתי זרים או מסייעות לבעל בעבודתו. הגברים עוסקים בעבודות מזדמנות. חלקם מנסים את מזלם בכריית עופרת מהמכרות המניב שבכפר, למרות שעבודת הכרייה רוויית סכנות. אבל מי שהתמזל מזלו לחשוף עורק פורה במכרות נהנה מהכנסה גבוהה.
הדמות המרכזית בספר היא אם צעירה, אנה פרית', המאבדת את בעלה סאם – כורה המאבד את חייו יום אחד במהלך עבודתו במכרות. למזלו הרע, הוא נקבר תחת מפולת של סלעי עופרת תת קרקעיים. אנה מגדלת שני בנים קטנים ובמקביל עובדת כמשרתת בבית הכומר. לאחר אבדן בעלה – שהיה מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה הצעירה - אנה משכירה חדר בביתה לאיש צעיר, עוזר החייט.
צריך לציין שמסורת הכרייה באֶיׇם אינה מבטיחה המשכיות לאף אחד מהכורים. לכל משפחה יש זכות לתבוע חזקה על אחד העורקים הפוריים שבמכרות, גם כאשר הוא בחזקתו של אדם אחר. זאת בתנאי שמי שתופס חזקה חייב לעמוד בקריטריון מחמיר: עליו להוכיח לוועדת הכפר את כושרו בכריית מכסה מדודה של עופרת. שכן, אם לא יצליח בכך הוא ומשפחתו יאבדו את מקור הפרנסה שלהם לטובת שכנים המעוניינים לתפוס חזקה על העורק. אז מוטל גם עליהם להוכיח שהם מסוגלים לעמוד בקריטריונים המחמירים.
יום אחד מופרת השגרה בחייהם של הכפריים. על גופו של עוזר החייט, השוכר חדר בביתה של אנה, מתגלים סממנים ראשונים למחלה קטלנית והוא מקפח את חייו, מהיום למחר. מכאן ואילך מתרבים מקרים הידבקות במחלה – והתושבים מבינים שהם מתמודדים עם מגפה קטלנית, כשאין בכוחם להושיע לחולים.
המצוקה מעירה את השדים והרוחות הרעות בכפר. מתפשטת רכילות על מכשפות ומלאך המוות, והלך הרוח רווי אמונות טפלות. החרדה והפחד מזינים עוינות, עוינות וחשש מהדבקות. בעיצומם של המתחים והחרדות, בעודה צועדת ממקום עבודתה אל ביתה, אנה נתקלת באבן, ומועדת. הפגיעה אינה רצינית, אבל האירוע מעורר בה תהיות. והיא שואלת את עצמה שאלה מהותית: "למה ניסינו כולנו, הן הכומר על דוכן המטיפים שלו, והן לוטי, רפת-השכל בבקתתה, לייחס את המגיפה לידיים נעלמות?" לדידה של אנה זאת טעות לחשוב שהמגפה שפקדה את הכפר היא פגע שהאל שלח, כדי "להעמיד את אמונתנו בניסיון, או מעלליו המרושעים של השטן הפועל בעולם... אולי כל אחת מהן כוזבת באותה מידה? ואולי המגיפה אינה מידי האל או השטן, אלא פשוט תופעת טבע, כמו האבן שאנו נתקלים בה ומועדים?" (עמ' 176). בינה לבין עצמה, גם אנה מודה שאיש אינו חסין מפני אמונות טפלות. היא מתעשתת ובמקום לחשוב שמקור הפורענות הוא האל או השטן, מוטב להקדיש זמן כדי לבדוק, איך מתפשטת המגפה. מכאן ואילך מתפתחת העלילה בקצב מואץ, ובכל יום מתגלים עוד ועוד קורבנות, בטווח הגילאים בין אפס עד גיל מופלג.
את מכלול ההתרחשויות בשנת הפלאות [והזוועות], ברוקס מתארת בסגנונה הסיפורי הראוי לשבח. היא מספקת תיאורים מכמירי לב ומעיקים. וכאן ההמלצה שלי היא: אל תקראו את הספר בעיצומן של סערות הברקים והרעמים וגשמי החורף, ובימים אפלים רוויי מועקות. אבל בשום אופן אל תוותרו על הספר. "האביב בוא יבוא" כפי שאנה קובעת בינה לבין עצמה.
אסיים בקטע אופייני מתוך הספר כדי להמחיש את כשרונה הפואטי של ברוקס:
את האביב של שנת 1666 קידמנו בתערובת של תקווה ופחד ... העונה התקדמה בקצב יציב, שלא כרגיל, כאילו שהשמים ידעו שאיננו מסוגלים להתמודד השנה עם תהפוכות פתאומיות, האופייניות יותר למחוזותינו – יום אחד חמים, המעודד את גבעולי הדשא לצמוח, ולמחרתו, קרה עזה חורכת את כל העלים הרכים וממיתה אותם... אדרבא, השנה צמחו העלים והניצנים תפחו לפרחים באין מפריע.... הארנבות יצאו למחולות החיזור המטורפים שלהן וקיפצו בשדות מוזהבים בברק הנרקיסים הראשונים." (עמ' 177).

אודות – ג'רלדין ברוקס היא עיתונאית אוסטרלית-אמריקאית וסופרת מחוננת. מארץ' (2005), רומן היסטורי, פרי עטה, המתרחש במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית בשנת 1862, זכה בפרס פוליצר לספרות לשנת 2006.

לפני שנתיים•
★★★★★
•טרי
שנת הפלאות

שנת הפלאות

ג'רלדין ברוקס

ב 1665 פרצה בלונדון מגפת דֶבֶר ו20% מהאוכלוסיה נספתה. המגפה הגיעה גם לאזורי הכפר - יש האומרים דרך סחורות ואנשים שנמלטו מהמגפה בלונדון, והביאו איתם את הפרעושים הנגועים, שרק חיפשו - כמו שפרעושים מחפשים - דם של יונק למצוץ. אם אין חולדות או מכרסמים אחרים - זה מה שהפרעוש מעדיף - הוא יסתפק גם בבני אדם, ויעביר אליהם את החידקים הקטלניים. וכך קרה שהדֶבֶר הגיע לכפר קטן בשם אִים במחוז דרבישייר (אותו מחוז בו חי 200 שנה מאוחר יותר אחד מר דארסי...) תושבי הכפר החליטו על הסגר מרצון ואיבדו באותה שנה שני שליש מהתושבים למגפה. הסיפור קרה באמת, אך ברוקס טוותה סיפור מרתק ומילאה את החללים ההיסטוריים באופן נפלא.

אנחנו חיים בעולם בו ברור לנו שלכל בעיה רפואית יש תשובה. אנחנו מתקשים לדמיין מצב בו ההמלצה ההגיונית לאשה שילדה תינוק תהיה לא להתקשר אליו לפני שילך בעצמו - כי הסיכויים שלו להישאר בחיים בשנה הראשונה לחייו נמוכים מסיכוייו למות. שבר שאוחה גרוע ויגרום אי תיפקוד אינו מתקבל על דעתנו. העניים כמובן לא יכלו להרשות לעצמם את הרופאים-הגלבים, שיקיזו מדמם ויצוו על צום, וכמובן לא תרופות יקרות כמו אבקת קרפד מיובש.

ברוקס מתארת את המגפה שפרצה בכפר קטן בו אוכלוסייה קטנה ויציבה במשך דורות. כולם מכירים הכרות אינטימית את כולם, מתפרנסים מחקלאות וכריית עופרת, ולכל אחד יש מושב קבוע בכנסייה, אליה כולם הולכים בימי ראשון. קהילה שתומכת בחבריה, ורובם עושים את מה שהם יודעים שטוב בעיני אלוהים. הם מתמודדים עם המגפה ההורגת אותם, את ילדיהם, את הוריהם ואת שכניהם, לעתים בדרך הרואית של עזרה לזולת, לעתים באדיקות דתית, לעתים הפחד הופך אותם למפלצות. יש בהם המנסים להבין את המחלה, לעזור לחולים ולחפש תרופות, יש כאלה שתגובותיהם הן חמדנות ואכזריות.

הספר פשוט מעולה. התחקיר ההיסטורי נראה יסודי, הכתיבה טובה הסיפור גם קריא וגם אמין. כל זה - עד לאפילוג, שלו בידי הדבר הייתי מקצצת מהספר. כי הוא מנסה לענות על השאלה "ומה קרה אחר כך?" והופך סיפור נפלא לאלף לילה ולילה. מדובר בשלושה עמודים מתוך 246, כך שבאחוזים זה לא כל כך נורא. עשו כמוני, השכיחו אותם מהר (כי אף אחד לא ידלג עליהם, באחריות...) וכך תוכלו להנות מהספר הזה הנאה שלמה, כמו שאני נהניתי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yaelhar
שנת הפלאות

שנת הפלאות

ג'רלדין ברוקס

רומן מקסים וכתוב נפלא, מתאים לימי המגיפה העליזים בהם אנו חיים היום. ללמוד איך במאה ה-17 (1666) נלחמו בכפר נידח באנגליה במגיפת הדבר. עם כל הסיפורים הקטנים והגדולים בהם סיפורי גבורה ומנהיגות וגם חולשה והתמוטטות. הסיום הלך לאיבוד, הסופר יכול היה למצא סיום לעלילה מעניין ומתאים יותר לרוח העלילה.
מומלץ לקריאה לאוהבי ספר ובמיוחד רומנים היסטוריים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•avner
שנת הפלאות

שנת הפלאות

ג'רלדין ברוקס

זוועות כפלאות

לעיתים אני תוהה איך סופר בוחר שם לספרו, צמד מילים המעוררות בי סקרנות למשמעותן.

לקחתי את הספר שנת הפלאות לידי, וגילתי להפתעתי שהספר עוסק בשנת הזוועות, במגפת הדבר, שפגעה באירופה, הרגה רבים, והטילה אימה עצומה. התמלאתי סקרנות, ורצון להתחקות אחרי פישרו האמיתי של שם, מה שגרם להגברת הדריכות שלי בפתיחת הספר. את הטריק הזה אני מכיר מהצגות אנסמבל תיאטרון כפר סבא בהדרכת הבמאית הותיקה, יהודית קוריס, היוצרת רגעים מקדמים של סקרנות להצגה, מוזיקה, או מיצג המכנסים את הצופים לאווירה, לקסם שעוד רגע יתרחש, כשיעלה המסך. כך זה קרה לי באמצעות שם הספר המרהיב של ג'רלדין ברוקס, שנת הפלאות. עוד רגע יעלה המסך על כפר קטן באנגליה במאה ה- 17.

ברוקס, מספרת את סיפור מגפת הדבר, דרך אנה, משרתת החיה בכפר קטן באנגליה, בו עוסקים בחקלאות מסורתית ובמכרות עופרת קטנים. כפר המתנהל לאורך שנים רבות ללא שינוי, שבמוקד הווייתו, הכנסייה האנגליקנית, והאציל המקומי. את כולם מעלה בורקס בצורה חייה ומדויקת, תוך התייחסות קפדנית, ללבוש, לאוכל, למכרות, לנופים ולתמונת החיים כמכלול, כמו לעובדה שאדם היה יכול להיוולד בכפרו, ומעולם לא לעזוב אותו. מה עניין את האדם, לרוב עבודה קשה, הישרדות, ומעט רכילות על תושבי הכפר.

כמו בדרמה תיאטראלית, כך בספרה של ברוקס, אל שיגרת החיים, פורצת הטרגדיה בצורה לא צפויה, בהתחלה סמנים מבשרי רעות, בהמשך המת הראשון, ולבסוף משפחות שלמות נכחדות במגפה. הכפר הוכנס לסגר אין יוצא, ואין בא. את סיר הלחץ המרתק הזה מתארת בורקס בכישרון רב, כמו בדינאמיקה קבוצתית, של החיים, - הישרדות פה זה לא שם של סידרה, אלא החיים עצמם בעולם העתיק של אי הוודאות. מתוך איימת המגפה, הומצאו המכשפות, כביטוי לפחדים קמאים.

הספר עניין אותי, לא רק בעלילתו, אלא, במנעים שגרמו לברוקס, להחיות אסון ימי ביניימי ( למרות שמדובר בעת החדשה ) .
חשבתי שאני יודע את המניע של ברוקס, הרצון להסביר את המשיכה שלה למוקדי מלחמה ואסונות, בהם רוע האדם נחשף בעצמות לא נתפסות, המעוררות חלחלה, ומצד שני לעתים הסולידריות, ויכולת ההישרדות האנושית הבאים לביטוי באסון, מפתיעים ומעוררי הערצה ליכולתו של האדם להתעלות, לבצע שינויים ולפרוץ לדרכים חדשות דווקא בעתות משבר.

ברוקס מספקת תשובה מרתקת באמצעות הרקע שלה, עיתונאית שסיקרה אסונות ומלחמות, בבוסניה, סומליה, ובמזרח הקרוב ( בעזה ), טרגדיות אנושיות מודרניות, אך מה להן ולטרגדיה היסטורית עלומה של כפר קטן ששרד את אימת המגפה ?

ההתבוננות אנושית בכפר הקטן מהעבר ובגיבוריו בעת אסון מאפשרת לנו, להבין מגוון התנהגויות אנושיות קיצונית המתרחשות בפרק זמן של כשנה. אסון אנושי הוא כהר געש המתפרץ באלימות, ומשנה את סביבתו בדרמתיות, מצב שאחריו המציאות וההיסטוריה ישתנו ללא הכר. האם הסיפור של הכפר הקטן, הוא המחשה לסיפור האנושי הנפלא ?

האם ברוקס הסופרת מתבוננת באסונו של כפר קטן מהעבר, כתיקון לברוקס עיתונאית האסונות, כמי שחלפה במוקדי אסון מודרניים, וניסתה להביא מהם תמונה אחת כתחליף לאלף מילים ?

שנת הפלאות היא מונח היסטורי, המשמעות שלו לגבי הספר וההיסטוריה בכלל היא מרתקת ומעל לכול היא מעניקה אופטימית ותקווה למה שעשוי להתחולל אחרי קיום אסון גדול.

שנת הפלאות של אנגליה התרחשה ב 1666, בה הייתה מלחמה עם הולנד, שרפה גדולה פרצה בלונדון, ומגפת הדבר הכתה, את כולם שרדה אנגליה.

ניוטון למד בטריניטי קולג' של אוניברסיטת קיימברידג', ב - 1665 כשהיה אמור לסיים את לימודו, סגרה האוניברסיטה את שעריה, בגלל מגפת הדבר. ניוטון חוזר לכפרו, ושם הוא פיתח לבדו, מגוון תיאוריות ותורות, במתמטיקה - בחשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי, הוא החל את הניסויים הראשונים שלו באופטיקה, והחל לפתח את תיאוריות הכבידה. מחקרים שיבשילו ויפורסמו רק שנים לאחר שנה זאת, ויהוו פריצת דרך משמעותית, למתמטיקה, ולפיזיקה כיסודות המדע המודרני.

האם ברוקס הצליחה להביא לידי ביטוי את חרדת המוות מצד אחד, ואת גדולתה של הרוח האנושית מצד שני, הצומחת לעתים מתוך אסון אפוקליפטי גדול. את התשובה הזאת אני משאיר לכם.

הרומן הראשון של ברוקס, עוסק בזעווה ובתקווה, בחמלה ובעצב, ברוחות וכשפים, אותם חווים תושביו של כפר קטן. הוא מבוסס על תחקיר מעמיק המעניק אמינות לרומן המבטא רגישות, בהירות, ובכתיבה טובה. לספר חסרון בולט, הציר הרומנטי מאולץ ביחס לעלילה. אך הוא עדיין רומן פלאות.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•רץ
שנת הפלאות

שנת הפלאות

ג'רלדין ברוקס

הסיפור מתאר את תנאי החיים בכפר קטן באנגליה,בתקופת המגפה במאה ה17,בינוני למדי,לא חובה

לפני שנתיים•Eli.A
שנת הפלאות

שנת הפלאות

ג'רלדין ברוקס

תודה לסימניה שבזכותה התוודעתי לספר הזה. בטוחני שאחרת הייתי חולפת על פניו מבלי משים ומפסידה ספר שירתק אותי ויפריע לי לישון בלילות.

1666. אנגליה בסוף ימי הביניים היא עולם אפור, בוצי וחורפי. לעולם הזה פורצת בפראות מגפת דבר קטלנית שמחסלת אוכלוסיות, ערים וכפרים שלמים.
המגפה מתפשטת במהירות ומגיעה לכפרה של אנה, איכרה פשוטה ששוכלת את בעלה וילדיה.
תיאורי המגיפה קשים ומזעזעים וכך גם המוות והשכול שאחריו.
בימים של טרום מדע וטכנולוגיה לוקח לתושבים זמן מה עד שהם מסיקים ומניחים הנחות על אופן התפשטות המחלה. התושבים מגיעים להחלטה לשים עצמם בסגר על מנת למנוע את התפשטות המגיפה לכפרים הסמוכים.
הכפר נסגר. אין יוצא ואין בא. אנה והכומר המקומי מנסים ככל יכולתם וכוחם לתמוך באוכלוסיה שהולכת ומתדלדלת, פיזית ומורלית.
האמונה החזקה באל הולכת ומאבדת מכוחה. בצר להם הם פונים לכוחות הסתר, לכשפים ולקמעות. מה שמוביל בסופו של דבר לפחדים, האשמות, אלימות ומוות.

הספר מתאר בצורה אותנטית את אורח החיים והמחשבה של התקופה ההיא.
ישנה בערות גדולה. הישענות על כישוף ואמונה בד בבד עם חיי קהילה הדוקים וצפופים שהכנסייה עומדת במרכזם ומהווה דבק מלכד (או מפלג...)

הספר קריא וזורם אולם לא פשוט לקריאה משום שהתיאורים מפורטים וחדים אך הוא מושך להעמיק ולקרוא על אותה שנה ארורה שמחקה חצי עולם.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•חגית
שנת הפלאות

שנת הפלאות

ג'רלדין ברוקס

שנת הפלאות היא שנת 1666. שנה בה הכתה מגיפת הדבר הנוראה, בין היתר, כפר קטן באנגליה וגרמה למותם של מחצית מאנשי הכפר. בכפר זה חיה אנה, אלמנה צעירה, שמאבדת את שני ילדיה הפעוטות במגיפה, בזה אחר זה. אנה, העובדת כמשרתת, מספרת על שנה זו בחייה, שנה בה התהפך עולמה מקצה לקצה. למרות כל האסונות שעוברת אנה, אנשי הכפר עומדים בראש מעייניה, והיא תומכת ומנסה להקל על כאב המשפחות שמאבדות את יקיריהן. ספר מעניין ומרתק, משאיר הרבה חומר למחשבה. מומלץ מאוד.

לפני 15 שנים•גילץ'