ספר מצחיק עד דמעות, מאלה שמסוכן לקרוא במקום ציבורי כמו רכבת או פארק, כי דיי פדיחה לשבת ככה ופתאום להימרח מצחוק.
ספר שבאמת ראוי לקריאה מספר פעמים מהסיבה הפשוטה, שלא בטוח שתבחינו באירוניה, בציניות, ובביקורת המושחזת , על כל מיני תופעות חברתיות בכלל, ועל תפיסת המוות בפרט,
במיוחד בקטעים שבהם תהיו עסוקים בלהתפוצץ מצחוק.
סיבה נוספת לקרוא אותו שוב- כי אפשר להינות ממנו גם בפעם העשירית.
מעבר לכתיבה ולסיפור- ככה ראוי בעיניי להעביר ביקורת ביעילות. הצחוק יפוגג את האנטיגוניזם של הקורא.

סיפור מושלם, מצחיק, מותח יפה, ומזווית מיוחדת ומעניינת.
יש בספר הזה הרבה יצירתיות, (ולא כמו אצל סופרים אחרים שנראה שמעתיקים רעיונות, והכל שוב חוזר על עצמו)
הדמויות בנויות היטב, משחקי המילים מושלמים ועדיין זורמים. הערות שוליים מצחיקות.
לדעתי טרי פראצ'ט הוא הסופר הטוב ביותר בעולם.

טרי פראצ'ט הוא פשוט סופר גאון, וזה אחד הספרים האהובים עליי ביותר מפרי עטו - זורם, מפתיע ומצחיק להפליא, גדוש בהמצאות ובהתחכמויות שנונות (כמו כל ספריו בערך). מוזר כמה קל להתחבר דווקא לדמות המבעיתה ביותר - מוות. מומלץ בחום!