ירושלים, בס"ד.

שלום, הספר של אבי היקר שווה חמישה כוכבים ויותר. הוא לא פסח גם על המפקד בן שוהם יצחק. והוא תיאר אמנם לא לפרטים אך גם את מוראותיה של המלחמה גם בסיירת שריון. והנציח את זעקות האימה והבכי של הנעקדים בטנקים.

מן הסתם, לא הוא שייחצן את עצמו. אלא - כל אלה שהיו מעליו כולל יאנוש בן גל - הם שאמרו לו שהוא גיבור ישראל. ואכן, הוא גיבור. והם שהעלו אותו לכותרות. על אפם וחמתם של כל המשטינים והמקטרגים...

אביגדור הוא אישיות נפלאה. אדם מלא רגשות. והוא שמר לחלוטין על שפיות אנושית על אף כל הזוועות של המלחמה, התושיה שהוא גילה, האומץ. העמידות מול אויב סורי עיקש ומטורף.

הוא היה מפקד בצאלים לאחר המלחמה. גם איילנד דויד היה חייל קצין שוט במטווחים. קהלני היה גם תקופת מה מפקדו, כפי שהיה מפקדי.

אני מכירה אותו אישית - הוא אדם נפלא. מסור למשפחתו, לרעייתו דליה. נאמן - ועם אמות מידה מאד מוסריות, אתיות. הוא וודאי לא האדם שישחק ברגשות בני-אדם. בפרט שאין רגשות אמיתים... ולא קל דעת. הוא פועל מתוך שיקול דעת נאור. יש לו חשיבה מאד רציונלית שלא מפחיתה מערכם של רגשותיו כאדם.

לכן, הוא הגיע לכותרות. בשל אותן תכונות אופי. אפיונים
שהם חלק בלתי נפרד ממה שהוא.

אל תשכחו שקהלני נפצע קשה במלחמת ששת הימים, גולל גופו בעפר כדי לכבות את השריפה על גופו.

הוא איבד אח בסיני ביום הכיפורים, וגם נפצע ברגל. הוא הקריב הכול, גם משפחתו וגם משפחת דליה אשתו - כולם במשפחת קהלני הם משפחה אחת שכולה גדולה בתוך עם ישראל.
לכן, הביקורת הלא מאוזנת צריכה להיות מאד זהירה.

אנו במדינה דמוקרטית. אף אחד לא מנע מלוחמי 188 עם כל הערך הנפלא שיש לספר על בלימה. אך לא נמנע מהם להנציח
את חבריהם הנופלים בספר. וגם את סיפור גבורתם.

למה הם נרדמו שלושים ושש שנים. טוב שהתעוררו - ואני שמחה שאדם הצליח להנציח ועשה מעשה מצווה וחסד לדם הנופלים - למען מדינתנו. ולמען יראוו וידעו. וכפי שאבירם ברקאי כתב: "למען תדע כל אם עברייה".

אף לוחם וגיבור לא גבה ליבו. ההנהגה המעוותת והשאננה - היא שגבתה את קורבנותיה כי גבה ליבה מאד!

מכל הלב,

כרמיתי רינצלר לשעבר אברהמי.

ירושלים, בס"ד.

שלום, הספר של אבי היקר שווה חמישה כוכבים ויותר. הוא לא פסח גם על המפקד בן שוהם יצחק. והוא תיאר אמנם לא לפרטים אך גם את מוראותיה של המלחמה גם בסיירת שריון. והנציח את זעקות האימה והבכי של הנעקדים בטנקים.

מן הסתם, לא הוא שייחצן את עצמו. אלא - כל אלה שהיו מעליו כולל יאנוש בן גל - הם שאמרו לו שהוא גיבור ישראל. ואכן, הוא גיבור. והם שהעלו אותו לכותרות. על אפם וחמתם של כל המשטינים והמקטרגים...

אביגדור הוא אישיות נפלאה. אדם מלא רגשות. והוא שמר לחלוטין על שפיות אנושית על אף כל הזוועות של המלחמה, התושיה שהוא גילה, האומץ. העמידות מול אויב סורי עיקש ומטורף.

הוא היה מפקד בצאלים לאחר המלחמה. גם איילנד דויד היה חייל קצין שוט במטווחים. קהלני היה גם תקופת מה מפקדו, כפי שהיה מפקדי.

אני מכירה אותו אישית - הוא אדם נפלא. מסור למשפחתו, לרעייתו דליה. נאמן - ועם אמות מידה מאד מוסריות, אתיות. הוא וודאי לא האדם שישחק ברגשות בני-אדם. בפרט שאין רגשות אמיתים... ולא קל דעת. הוא פועל מתוך שיקול דעת נאור. יש לו חשיבה מאד רציונלית שלא מפחיתה מערכם של רגשותיו כאדם.

לכן, הוא הגיע לכותרות. בשל אותן תכונות אופי. אפיונים
שהם חלק בלתי נפרד ממה שהוא.

אל תשכחו שקהלני נפצע קשה במלחמת ששת הימים, גולל גופו בעפר כדי לכבות את השריפה על גופו.

הוא איבד אח בסיני ביום הכיפורים, וגם נפצע ברגל. הוא הקריב הכול, גם משפחתו וגם משפחת דליה אשתו - כולם במשפחת קהלני הם משפחה אחת שכולה גדולה בתוך עם ישראל.
לכן, הביקורת הלא מאוזנת צריכה להיות מאד זהירה.

אנו במדינה דמוקרטית. אף אחד לא מנע מלוחמי 188 עם כל הערך הנפלא שיש לספר על בלימה. אך לא נמנע מהם להנציח
את חבריהם הנופלים בספר. וגם את סיפור גבורתם.

למה הם נרדמו שלושים ושש שנים. טוב שהתעוררו - ואני שמחה שאדם הצליח להנציח ועשה מעשה מצווה וחסד לדם הנופלים - למען מדינתנו. ולמען יראוו וידעו. וכפי שאבירם ברקאי כתב: "למען תדע כל אם עברייה".

אף לוחם וגיבור לא גבה ליבו. ההנהגה המעוותת והשאננה - היא שגבתה את קורבנותיה כי גבה ליבה מאד!

מכל הלב,

כרמיתי רינצלר לשעבר אברהמי.