“סיימון סבאג - מונטיפיורי , ואחיו יו,, נחשבים להיסטוריונים רציניים
והם מוכיחים זאת פעם אחר פעם בספריהם המעולים.
הביוגרפיה אודות סטלין אינה יוצאת מחוץ להגדרה זאת, וספר זה הוא
הוכחה לכתיבה היסטורית במיטבה!
חייו של סטלין הם אניגמה בפני עצמה, מאז שנולד בגרוזיה למשפחה ממעמד
נמוך, הוא הלך וצמח והיה לשליט טוטליטרי בעל עוצמה אדירה.
בהיותו מראשי המהפכה, סטלין ״ התברג״ באליטה של ההנהגה הסובייטית,
אבל בשום אופן הוא לא היה מועמד ריאלי לרשת את ראשות המפלגה
לאחר מותו של לנין, היו מועמדים אחרים ראויים ממנו, וביניהם טרוצקי
אויבו בנפש של סטלין.
בעזרת מניפולציות ומדיניות של הפרד ומשול, סטלין מצליח לבודד את יריביו
ולקחת ( לרשת) , את השילטון לעצמו. לאחר שעשה שימוש באנשיו, החל
סטלין לחסל הן את יריביו והן את אוהביו, בעזרתו של מפקד ה צ׳קה- ידידו
ובעל בריתו בריה האיום..
החיסולים מגיעים לשיאים חדשים בשנת 1938 שאז מחוסלים הבכירים במפלגה
בצבא, ובכל המושרות הרמות במדינה. בו בזמן נעשה ניקוי אתני כעשר
פורצת מלחמת העולם השניה שאז מובלים בני לאומים שונים ביניהם גרמנים
מהוולגה וצ׳צ׳נים לאזורים מרוחקים מזירת הקרבות עם הצבא הגרמני הפולש.
תקופה זאת מצדיקה בהחלט את שם הספר - חצרו של הצאר האדום- כאשר
הדבר מצביע על הקשר שבין שפכות הדמים- והדגל האדום של המפלגה.
הספר מצדיק את כל התקוות, הוא מתאר היטב את ההיתרחשויות בחצר של
הצאר האדום, את התנהגותו בזמן המשברים הגדולים, התמוטטותו בראשית
המתקפה של גרמניה, את אופן ניהול המלחמה, את האנטישמיות הרצחנית
שלו, ואת האופן שבו שיחק באנשיו - בצורה צינית, ואכזרית ובלי היסוס לחסל
אפילו את ילדיהם ו/ או נשותיהם, ותמיד לשחק את ה״ קורבן״, כדי להצדיק את
מעשיו.
ספר גדול, סופר ענק, וכרגיל, סיפור יוצא מגדר הרגיל.”