הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 בנובמבר, 2009
ע"י עדי
ע"י עדי
**מסירה אחריות לגבי ספויילרים!
אני חושבת שאחד הספרים שגרמו לי להרגשת אי-נוחות כמעט תמידית במהלך הקריאה - זה הספר הזה. הוא מכיל בתוכו בליל של תחושות, שגם אם מדובר בתחושות חיוביות - הן מלוות במידה לא-מועטה של מועקה. אולי הדברים שלי לא כ"כ מובנים, אבל אני חושבת שמי שקרא את הספר יבין פחות או יותר למה אני מכוונת כאן.
מדובר לכאורה ב"עוד סיפור על בגידה" או אם נרצה - ב"עוד סיפור על התאהבות", על כל הקוצי-מוצי הטמון בכך. אבל באופן לא כ"כ שגרתי, הסיפור שמגיש לנו הספר הזה הוא גם בעל צדדים אחרים. לא בכל יום נקרא על מערכת יחסים בעלת אופי כמו זה שיש לגיבור ולאלכסנדרין, על כל הכרוך בה - ההיזקקות, האלימות הנפשית והפיזית, הצורך החולני שלהם זה לזו, ולאורך כל הקריאה מצאתי את עצמי מתוסכלת כמעט כמו הגיבור. מה יהיה הלאה? למה הוא לא אומר לה? מה יש בה? על מה מושתת מערכת היחסים הזאת? ועוד ועוד שאלות שגם עם סיומו של הספר לא חדלו להטריד אותי. לסיפור הזה אין סוף, לפחות מבחינתי. לא מדובר במערכת יחסים שמסיימים וטומנים את זכרונה בכספת שאת המפתח שלה השלכנו לים. זה משהו שהולך איתך כל החיים, לטוב ולרע. זו לא "עוד מערכת יחסים", אבל יחד עם זאת זה הסיפור הכי בנאלי בעולם. עוד סיפור על אהבה.
הספר הוא ספר מטריד. הוא קריא מאוד, הוא מסקרן, אבל לפעמים התחשק לי להעיף אותו לכל הרוחות.
ורגע, עכשיו כשאני חושבת על זה - יש לו שם בכלל, לגיבור? ואם יש לו ואני לא זוכרת את שמו - מה זה אומר?
זו לא המלצה. זו גם לא אי-המלצה.
אני הפקתי ממנו אי-אלו מחשבות. לא תובנות.
"הייתי מאחוריך", הוצאת בבל, 2008
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
