ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 באוקטובר, 2009
ע"י orit
ע"י orit
עבר זמן רב מאז שקראתי את ספריו של הרלן קובן.
ייאמר לזכות הסופר שהוא תמיד מצליח למתוח, לסקרן, לעניין ולחדש- ואף פעם אני לא מצליחה לנחש מה יקרה הלאה.
הבעייתיות היא שהספר שלו הוא מסוג הספרים הקלילים ששוכחים מה קרה בהם רגע אחרי שמסיימים לקרוא אותם,
ולכן אני לא יכולה להשוות את הספר הזה לספרים קודמים- כי אני לא זוכרת את העלילות שקובן כתב עליהן.
בעיני הספר הוא טוב, זורם מההתחלה ועושה חשק לקרוא בו מהעמוד הראשון ועד העמוד האחרון- ללא הפסקה.
אני מרגישה שקובן התעלה על עצמו מבחינת הדמיון שלו והעלילה שהוא רקח, ולמרות שהספר הוא לכאורה קליל הוא עדיין גרם לי לחשוב ולשאול את עצמי שאלות.
ועד כאן עבור מי שלא קרא את הספר.
~~~
אחרי מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר העולם השתנה, ויותר ויותר סופרים החלו להכניס את הטרור לתוך עלילותיהם. כך גם קובן שרקח דמות נבזית חדשה: "ד"ר שטן"= הטרוריסט מוממד מטאר= ד"ר ג'ימנז מארגון "הצילו את המלאכים" שמאמין שאין לעשות הפלות אלא לשלוח תינוקות לאימוץ אצל כאלה שלא יכולים להביא לעולם ילדים, אבל למעשה הארגון משמש כר גידול ילדים למען מטרות טרור.
התיאוריה שהסופר העלה לגבי טרוריסטים שמגדלים זן חדש של ילדים (בלונדינים עם עיניים כחולות) על מנת שבעתיד הם ישתלבו בקלות בציבור ויבצעו פיגועי טרור רצחניים מופרכת. האמנם זה מופרך כל כך?
האמנם מופרך שילדים מגיל קטן יחונכו לחשיבה אלימה, לשנאה ולאמונה שרק הקרבת החיים שלהם למען הריגת אויביהם תביא לשינוי- היא דבר שלא קיים בעולמנו בשנת 2009?
והאמנם מופרך שמדינה וסוכניה ישתמשו בכל האמצעים (גם אם הם כוללים עינויים קשים) על מנת לרדת לחקר האמת ולמנוע פגיעה באזרחים?
האם יש גבול שבו מישהו יגיד: "עד כאן" או שמא בעולם מטורף צריך להתנהג כמו מטורפים?
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת