מדובר בספר מסוג הספרים המעצבנים. מאותם הספרים שפתאום בשליש האחרון שלהם הופכים את עורם, הופכים עמוקים, מעניינים ובעצם מוכיחים מדוע הקריאה בהם הייתה שווה. השליש האחרון של הספר הזה כל כך שונה בשפת הכתיבה שלו שכמעט אפשר לחשוב שאולי מדובר בספר אחר, או שאולי יותר הגיוני, עברה תקופה ארוכה שבה הסופרת עצרה את כתיבתה ואז שבה אליה.

אתחיל ואומר שאין שום קשר בין הכריכה והשם המפולפלים למה שקורה בפועל ברומן הזה. זהו סיפורה של קני, אישה גדולת ממדים שלאחר פרידה מבן זוגה בשלוש השנים האחרונות מגלה כי הוא כתב עליה בטור העיתון בו הוא עובד. קני אמנם מוזכרת שם בשם בדוי אך הכותרת "לאהוב אישה גדולה" לא משאיר מקום לספק. קני יוצאת למסע של אהבה עצמית וגילוי שלאחר הפרידה. היא תצטרך להגיע למקומות הנמוכים ביותר כדי למצוא לעצמה שלווה פנימית ואהבה עצמית. מסעה יעבור התפתחות בקריירה, בחיי האהבה וביחסים עם משפחתה.

לא אשקר, בתחילת הספר ציפיתי למשהו אחר. עניין דימוי הגוף ריחף שם באוויר אבל לא הצליח להיכנס לעומקים רגשיים ולרדת לשורש העניין. כל הזמן חשתי שהדמות חגה סביב ומספרת לעיתים סיפורים לא רלוונטיים. אולי זה גם היה חלק מהרעיון, חוסר ההתמודדות של הדמות עם הבעיות ברבדים היותר עמוקים שלה.

הקריאה הייתה שווה למען השליש האחרון שקורים בו דברים מפתיעים למדי. התפתחויות עלילתיות לא צפויות ומהלכי דמויות שמקבלים פתאום משקל מפתיע. בסופו של דבר אפילו הצלחתי להתרגש. אבל כן, בהחלט הייתי שמחה אם הכנות של סופו של הסיפור הייתה באה לידי ביטוי לכל אורכו. כך או כך, נראה שדימוי גוף זהו נושא שתמיד יהיה רלוונטי וכנראה שלא יחלוף אף פעם מן העולם. נושא שכל אחד יכול למצוא בו את סיפורו בצורה זו או אחרת.

"ואולי כל מה שאני צריכה זה אומץ להודות, שמה שאני צריכה זה מישהו להישען עליו."

הפעם, ברשותכם, אתחיל בהמלצה אישית - מתבקשת יש לומר, למי לא מיועד הספר.
א) למי שציור העטיפה גורם לו לחשוב שהספר מכיל 345 עמודים נוטפי הורמונים.
צר לי לאכזב: כמעט ואין בספר מין, מלבד שמו של כלבה של הגיבורה - "ניפקין"...(גשו ל- Google).
ב) למי ששם הספר נותן תחושה שהנה הוא מתכרבל במיטה בחברת גברת עסיסית, מן הסתם ביום חורפי וקר, ואולי משמשת לו חימום לפנטזיותיו.
ג) למי שרואה (תמיד) בשמנים/ות מושא ללעג, מבלי לנסות ולראות תכונות אופי כמו: חכמה, משעשעת, נעימה, נדיבה- כפי שהתאים לגיבורה, ולמרות זאת קוטלגה במילה: "שמנה".
האמת, קשה לבוא בטענות לרובנו ככולנו, מאחר שזהו המראה הראשון שנראה לנו והוא זה שמתקבע במוחנו.

הסיפור סובב סביב מידות גופה של הגיבורה - קני, ש"נהנית" ממידות גוף חריגות, וניסיונותיה להסתירן (איך להתרחק ממראות, ממבטיהם של גברים, להתחשל מעלבונות, להסתתר בשורה האחרונה בכל תצלום קבוצתי, להתלבש בשחור ועוד).

סיפור רגיש, מעט קיטשי, עם הומור עצמי וציני המסופר ע"י הגיבורה, שמופתעת לגלות שהחבר שממנו נפרדה רואה בה שמנה, וככתב בעיתון של טור בשם "טוב במיטה" - אף מעלה בכתב את חוויותיהם המיניות המשותפות. ולא, אל תדאגו, שום דבר לא השתנה - סעיפים א' וב' שלעיל, עדיין רלוונטים.
למרות אכזבות פה ושם שחווה הגיבורה, הסיפור מסופר עם המון חן, אהבה, ולדעתי - גם כובש.

ולפני סיום, ארשה לעצמי להמר על דמותה האמיתית של הגיבורה:
1) בספר, הגיבורה קני שפירו - שהיא העיתונאית השמנה, עובדת ב"פילדלפיה אקזמינר".
2) קני כותבת תסריט בשם "לאהוב אישה גדולה", ובו היא מתארת ב"רטרו" את חוויותיה מגיל שתים עשרה - גיל שבו העיר לה אביה, לראשונה ובביקורתיות, שהיא שמנה.
3) מחברת הספר, ג'ניפר ויינר - עובדת באותו עיתון שבו עובדת קני(מופיע בגב הספר).

ועכשיו, אם עושים "אחד ועוד אחד" מקבלים מעין "מטרושקה" (או בלשון העם - "בבושקה") כך שבתוך הסופרת (ג'ניפר) נמצאת הגיבורה (קני) שבתוכה נמצא התסריט "האישה הגדולה"...
אם צדקתי בהימור, (ולא, איני נוסע לפילדלפיה לברר...), וזו אכן אוטוביוגרפיה של ג'ניפר ויינר, ודאי תסכימו איתי שזו דרך מעניינת להציג את הנושא, אם כי אין שום משמעות מעשית בהקשר הסיפורי.
הספר נקרא, איך נוהגים לומר, "בנשימה אחת"?
מתאים לי.

אתמול התחלתי וסיימתי לקרוא את הספר היפה הזה, השם שלו והעטיפה עושים לו עוול, הספר ישב לו אצלי על המדף כבר הרבה זמן, ואתמול החלטתי שאני אתן לו הזדמנות...ונשאבתי הספר כתוב בצורה קולחת, מעניינת ובא לספר זווית אחרת על גיבורה שהיא לא יפה וחטובה אולם היא מרתקת, מעניינת, מצחיקה ומורכבת. יגידו כל האנשים שהיא צריכה לחפות על כך שהיא שמנה אז היא שנונה ומצחיקה. אבל לא היא מעבר לכל סטיגמה. רוצו לקרוא.

ספר שהוא ..... כלל לא ספר אירוטי.... לפי השם ניתן לחשוב שהספר אירוטי.. אך הוא כלל לא.... זה סיפור נחמד על עיתונאית ועיתונאי שהיו חברים וניפרדו... העיתונאי ששמו ברוס.... כתב בטור שלו.. "טוב במיטה" על יחסיהם של 2 בני הזוג ... והבחורה קלטה והבינה שמדובר בה... הבחורה לצורך הענין שמה קנדיס.. היא אישה גדולה ושמנה מאד... וברוס החבר שלה לשעבר מתאר את יחסיהם בטור שלו " טוב במיטה " כאשר ההצהרה שלו .. איך שכב עם אישה גדולה כל כך כשהכוונה לקנדיס..... ספר נחמד , קריא, מלא בתוכן... ומעניין.... !! מומלץ..

אהבתי את הספר, לקח לי זמן לקרוא אבל הצלחתי (ברגע שהחלטתי).
אז ככה, הספר כתוב בגוף ראשון, כבר קראתי ספרים כאלו אז כבר הייתי רגילה, ופשוט חיים את הרגע יחד עם הדמות והדמות היא סופר שנונה אז זה כיף מאד.

כדאי לקרוא את הספר כי ככה רוב האנשים

ספר מקסים, מצחיק ומרגש
הוא גרם לי לצחוק, לבכות ולכעוס ובעיקר להתאהב בקני, הדמות הראשית.

החלטתי לקרוא אותו בהתחלה כי רציתי לעשות "הפסקה" ולקרוא לשם שינוי ספר קליל ומצחיק והתברר לי במהלך הקריאה(כל פעם מחדש) כמה שהוא יותר מזה.

מומלץ מומלץ מומלץ!

סיימתי לקרוא את הספר הזה. ספר מרגש מאד על אישה גדולה שמתמודדת עם הגוף שלה ועם החלום למצוא אהבה אמיתית. מומלץ בחום. אני נותנת לספר את הציון 100 על כך שהמחברת הצליחה לקלוע בצורה ככ אמיתית, מציאותית וכנה לחייה של אישה שמנה. ממליצה בחום.תכינו את הממחטות.

ספר מקסים מקסים.אהבתי את חוש ההומור של ואת רגעי העצב
מומלץ!

לדעתי הספר בסדר ולא יותר מזה,ההתחלה הייתה נחמדה שמדובר על כתבת עיתון שמנמנה ששמה קוני,שנפרדה מבבחור בשם ברוס והתברר לה שהוא כתב בעיתון מתחרה וכתב עליה כתבה,הספר נכתב בצורה שקוני מספרת על החיים שלה,לדעתי היו מלא חפירות,זה הזכיר לי שיחות עם חברות שנפרדו ממישהו או שאני יוצאת עם גבר ואז נפרדים ולא מפסיקים לחפור עליו.אבל מצד שני בספר היו קטעים מצחיקים ועם הרבה על אף פי...שזה שנואי עלי...ספר נחמד.