השאלתי אותו לפני כמה ימים מהספרייה, בהתחלה קראתי קצת ועוד קצת ועוד קצת ובשבת סיימתי הכל, מה אני אגיד ומה אומר-אחלה ספר! המליצו לי עליו עוד מלפני כמה שנים (משו בכריכה לא קרץ לי) וסוף סוף הואלתי בטובי לקרוא :]
נתחיל מהרעיון - הרעיון של הג'ינים פשוט כזה חמוד ומקוריי! יש לי משהו נגד ספרים שקורים בחולות ומדברים, אבל זה היה פשוט ספר כיפייי :)
עצבן אותי שהתאומים בזבזו קסם על כל שטות אבל לא נורא..
אבל באמת שעם החוסר גיוון של היום בספרים הכולל: ילד שמגלה שהוא קוסם-נהיה מפורסם-מסתבך-סוף. הכל הרגיש כנוסחה חוזרת של הארי פוטר וסוף סוף משהו מגוון!
עוד נקודה - התרגום מעולה! כשקראתי את "אריק רקס" למשל, העלילה ורעיון הספר היו מעולים אבל התרגום... (למשל במקום להגיד "שתקי" או "סתמי את הפה" מתורגם "בלמי את פיך." ועוד המוווון כאלה. ספר על היוום עם דיבור כמו מלפני שמונים שנה.)

אז למה ארבע כוכבים?
וואלה לפעמים לא הבנתי מה בדיוק קורה בספר, אבל כנראה שזה ההבנה שלי לספרים ששואפת לאפס:]

קיצור אני אפסיק לחפור:] ספר חמוד ביותר, ממליצה!

תדמיינו לעצמיכם שהייתם מסוגלים להגשים משאלות, לעשות כמעט כל דבר, להיות בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר משל בני אדם רגילים, להיות מסוגלים להיכלא בתוך בקבוק/שרביט/כלי חלול כלשהו שמסוגל להיפתחי ולהיסגר, לעבור ממקום למקום בלי להשתמש בכלי התחבורה המקובלים, להפוך לחיות ואפילו לאנשים אחרים...
וכל זה רק שאתם בני שתיים עשרה!
אם כל ילד בן שניים עשר היה מגלה שהוא ג'יני, אוהו, העולם היה עושה סלטות בחלל ועף היישר אל השמש!
ומכיוון שאש לא מזיזה לג'ינים אז כנראה שישארו רק ילדים בעולם.
למזלן של הדמויות האנושיות בספר, רק שני ילדים גילו את היותם ג'ינים - ג'ון ופיליפה - ונצר לשושלת ארוכה של משפחת ג'ינים מפוארת שמכבדת את עצמה.
אה, ולא לשכוח את העובדה שהילדים האלו כמעט מושלמים בצורה מפחידה, מה שמוריד את האיכות והציפיות שלי מהספר.

אז, התחלתי את הספר היום, סיימתי אותו היום, ואני חייבת לומר שהוא לא ממש... איך לומר את זה... משכנע.
כן.
הוא לא משכנע בעליל.
כי הרי ברור שכל זוג תאומים לא זהים בני שתיים עשרה, לא משנה מאיזו משפחה מכובדת הם באו, ולא משנה כמה נימוסים יש להם, יעשו בלגאן עולם ויהפכו אותו על קנו ברגע שיגלו את כוחותיהם הג'יניים.
ולא, זה לא כרוך רק בהעלמת נוסעים ממטוס, ולא רק בהגשמת משאלות מופרזת, הסופר היקר יכל להשתמש קצת בדמיון שלו ולהביא להרס עולם!
אבל הוא לא עשה את זה, מה שהרס את האמינות לדעתי, הילדים יכלו לרסק חנויות נעליים, לגרום לטלוויזיות LSD לרחף אחריהם ברחוב, ולהפוך את העולם, אבל הם לא עשו את זה!
אני כמעט בטוחה לחלוטין שכל ילד בן שתיים עשרה שיש לו קצת שכל בקופסא, והרבה נטיה להפרת כללים היה עושה את זה.
והם גאונים למען השם!
ובכל מקרה, זאת בטח הייתה תפנית מעניינת לעלילה, אבל הסופר היה חייב לפנות ישירות לבעיות והרוחות הרעות והג'ינים המרשעים שכל זה בלבל אותי.
אני יודעת שהילדים היו זקוקים זמן כדי להסתגל לרעיון הג'יני, ככה שאין סיכוי שהם התגברו על זה כל כך במהירות, לפחות לדעתי, החלק הזה לא אמין.

ובנוגע לשתי הדמויות הראשיות, ג'ון (שהשם שלו דומה בצורה מחשידה ל"ג'ין") ופיליפה (שהשם שלה פחות ה' מופיע על העטיפה [פיליפ ידידי, היית צריך לא לדחוף את השם שלך לשם של ילדה]) הן דמויות משעשעות, מצחיקות, מרתקות, מעניינות, אבל מה שהכי מפריע לי, זה שהן כמעט מושלמות להחריד.
למשל, המקצועות בבית הספר, מושלמים בכל מקצוע מאשר מתמטיקה (נראה לי שזה סתם ניסיון לעורר הזדהות מבחינת ה-ר-ב-ה מאוד ילדים שמתעבים מתמטיקה), מצטיינים בספורט ובעלי כושר גופני מעולה, לא משתמשים במעליות בגלל תחושת קלאסטרופוביה (אבל ברצינות, כושר גופני מעולה+הצלחה בלימודים?), אה, ושכחתי להוסיף את האמא המושלמת בצורה מבהילה שלהם והאבא שהוא ההפך המושלם ממנה, די... איך לומר את זה... יותר מידי שכיח, שאחד הוא ההפך מהשני ושהם יצאו זוג בסוף, נו ברצינות, לא נראה יותר מידי מוזר?

בהפסקה קצרה מהאנימות, הספרים האחרים שהפעם לא כולם היו פנטזיה, וכל שיגעון הלימודים, קראתי את הספר מתחילתו ועד סופו.
ואני חייבת לומר שהוא באמת לא רע.
והספר גורם לך לחשוב עליו, ברגע שאתה מתנתק המחשבות עליו גוררות סקרנות ואז תוהים כל מיני תהיות מוזרות ומגוונות בנוגע לספר, ומגלים הרבה רמזים שנראים ברורים יותר מידי שגורמים לך להרגיש מטופש, ועל זה אני חייבת לתת לסופר כיף וירטואלי!
הספר מעניין מאוד, ומושך אפילו יותר, אבל העטיפה קצת אפורה מידי ולא גורמת לכם ישר לשלוף אותו מהמדף, ככה שאני בטוחה שבגלל זה אני לא מכירה אנשים רבים שקראו את הספר.

הפתיחה הזכירה לי קצת את "מנהרות", ככה שהתקוות שלי לגבי הספר לא ממש היו גדולות, ואולי בגלל זה נתנתי לו את הציון שיש לו.

לא ספר חובה, ולא מומלץ יתר על המידה, אלא רק לפעמים שבהם אין לכם הרבה ספרים טובים בהישג יד והוא שם, הוא נחמד אחרי הכל, ואני אשמח לקרוא את ההמשך.

כבר הרבה זמן שאני רואה את הספר הזה יושב על המדף בספריה. אף פעם לא שמעתי אנשים מדברים עליו, לטוב ולרע. והכריכה מעולם לא גירתה אותי. אבל כשחברה שלי תקעה לי את הספר בידיים, לא הייתה לי שום בררה אחרת מלבד לקרוא אותו.
נהנתי.
עד כמה שהמילה הזאת נשמעת פשוטה, כבר מלא זמן לא פשוט נהנתי מספר. בלי טרגדיות, בלי אסונות, בלי לבכות תוך כדאי קריאה, פשוט להנות.
לא הייתי רוצה שכל הספרים יהיו כאלו, אבל מדי פעם ספר כזה זה פשוט כיף.
העלילה זורמת, לא השתעממתי לרגע, וזה הרגיש לי כמו לקרוא אגדה- סיפור על עולם מרוחק, סיפור שהטוב מנצח, סיפור שמעלה לי חיוך.
ממליצה, ובחום. אין מה להפסיד, והסיפור הפשוט והמרוחק מהמציאות מרגיע,ומשחרר טיפה מהעולם שלנו.

האמת?
לא התכוונתי לשאול את הספר הזה.
אבל הלכתי לספריה עם חניך שלי
(הוא מתוק והוא בן 8)
והוא בחר בשבילי את הספר
(ולא, הוא לא קרא אותו קודם)

וחשבתי-
מה אכפת לי?
במילא עוד יומיים אני יכולה לבוא לכאן שוב.

להפתעתי-
נהנתי מהספר :)

הוא חמוד
וזורם
ויותר מפעם הוא גרם לי לחייך.

ספר ממש משעמם!!!
לא מעניין ולא מרתק הוא היה ללא עלילה טובה ומעניינת עם דמויות לא מעניינות קראתי וקראתי עד שהבנתי שהוא בזבוז זמן.

בעודי קורא מרותק בספר : " הקמיע ממסמרקנד "- נזכרתי בספר הזה, הוא ממש לא קרוב לרמתו , אך הוא גם כן מספר על שדים, ודרך אגב, המתרגם הוא אותו מתרגם ( אורי בלסם- שכנראה יש לו משיכה מעניינת אך בלתי מובנת לשדים ).

בקיצור, יחסית לעצמו, הספר הזה יצא אחלה, ( אך הכתיבה לא כל כך טובה לדעתי- וזה מה שהוריד לספר כוכב .אך יחסית אל הקמיע מסמרקנד, הספר הזה לא משהו מלהיב במיוחד

ספר עם הרבה הומור. אני מתאר לעצמי שהוא בסדר, אבל לא משהו וואוו.
הרעיון של ג'ינים, הוא אחלה, באמת, אבל הם לומדים לשלוט בכוחות שלהם מהר מדי. וגם, בדרך כלל הדמות לא חנונית, אבל פה ג'ון ופיליפה דיי חנונים(מי שמדבר..). אבל עדיין ספר נחמד. ונתתי לו 4, וזה עם הרבה פירגון.

אוקי, אולי העלילה נחמדה אבל הכתיבה פשוט מזעזעת. אני לא יודעת אם זה המקור או התרגום, אבל המשפטים פשוט חסרי קשר אחד לשני, אין כמעט שימוש בכינויי גוף ותמיד חוזרים על השמות, מרגיש כמו ספר שכתב ילד בכתה ג'. העלילה באמת מעניינת לדעתי, וילדים יאהבו את זה, אבל סגנון הכתיבה המשעמם והלא קריא ירתיע אותם, 2 כוכבים :{

לביקורת של הספר הזה אפילו לא צריך יצירתיות זו פשוט רשימת מכולת:

רעיון:
מקורי, יש מקום לפיתוח- 1/1.5תולעים.

כתיבה:
ילדותית, העלילה על גבול ה-"אני יכול לסבול את זה", יש מקום לאקסטרים מייקאובר- 0.5/2.5 תולעים.

הוצאה:
מטר, עשתה את העבודה, כריכה יפה ותקציר מתקבל על הדעת- 1/1

סיכום: 2.5 תולעים, ילדים עד גילאי 14, ילדות עד גילאי 15 ו"אני =]" בת 18 ישתגעו על זה, אחר-כך זה מתדרדר במהירות.