ביקורת ספרותית על אות מאבשלום מאת נאוה מקמל-עתיר
ספר טוב

---

ספר טוב - אבל, מספר מגרעות.
קראתי את הספר כמעט בנשימה אחת. בעיקר בגלל דמותו המרתקת של אבשלום פיינברג, שאני מקבל לגמרי את דעתה של הסופרת, פשוט אי אפשר שלא להתאהב בו, ובהחלט יש לציין לטובה את הכתיבה הקולחת והמעניינת של המחברת.
אבל, ובהחלט יש אבל, המעבר מעברית של תחילת המאה ה-20 לעברית של ימינו במסגרת המעבר בין שלושת הסיפורים השונים המרכיבים את הספר כולו, שהוא מהלך מרשים, אבל נראה לי יומרני מדי. המחברת לא המציאה את הפטנט, בספר 'יקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור' עשה מרק טווין את השימוש ברבדי השפה האנגלית מתקופות שונות כחלק מבניית הסיפור כבר בשלהי המאה ה-19. בכך אין חידוש.
הבעיה היא שלעיתים הספר נקרא כמו כתבה עיתונאית ולא כמו ספר ספרותי. כך, השימוש האינסופי במילה "מעדנות" (לדעתי לפחות עשר פעמים לאורך הספר) מתאים יותר למדורי הרכילות של עיתוני סוף השבוע מאשר לספר רציני, ובמילה פשוטה - זה מעצבן. כנ" ל לגבי המילה "להדס", אלה מילים כביכול גבוהות, שהפכו ללחם חוקם של מעצבי תרבות בעיני עצמם בעיקר, ואין להן מקום בספר כזה.
גב` מקמל-עמיר מנסה להיצמד ככל האפשר לעובדות היסטוריות כשהדבר אפשרי, אבל היא מפספסת מספר פעמים, ובגדול. מה שצרם לי מאד הוא הטעויות החוזרות בנושא היחס בין זמן ובין מרחק בתחילת המאה העשרים. אי אפשר לצאת בצהריים מיפו ולהגיע לפני החשיכה לחדרה - על סוס, אלא אם כן אתה רוכב על סוסו של מוחמד. כך גם לגבי נסיעתו של אבשלום מפריס למרסיי, מרחק של כאלף ק"מ, שאי אפשר לעשותו ב"מספר שעות" אלא ב"מספר ימים".
אבשלום לא יכול היה לנבא בפני אהרון אהרונסון שהתורכים מתכוונים לערוך "ג`נוסייד" בעם היהודי, מהטעם הפשוט שהמילה ג`נוסייד נולדה בשלהי מלחמת העולם השניה במסגרת הניסיון, שהצליח, להפוך את הפשע רצח-עם לפשע נגד האנושיות (ולא נגד ה"אנושות" כפי שנהוג לומר בטעות).
אי אפשר היה לבקר במרפאתו של ד"ר טיכו בירושלים במהלך חייו של אבשלום, שנרצח בשנץ 1917, מהטעם הפשוט שד"ר טיכו הקים את המרפאה שלו בירושלים רק בשנת 1919, ובמהלך המלחמה היה רופא אוסטרו הונגרי מטעם מדינות הציר ושירת בדמשק לצד התורכים....
יש בספר כמה משחקי מילים והערות ציניות שאני מצאתי אותם לא מתאימים לספר ברמה הזו.
אחרי הכל, אני חושב שהספר מרתק וקולח, ומעלותיו עולות על מגרעותיו, ולכן אני ממליץ עליו. סוגה עילית - הוא לא.

» ביקורות נוספות של ברגיג
» ביקורות נוספות על אות מאבשלום