ביקורת ספרותית על מעגלות מאת דוד מלץ
ספר מעולה

---

"...יתכן שזאת הפעם הראשונה שנכתב סיפור על רקע קיבוצי ממש, שהקיבוץ בו אינו תפאורה... שבו הועלתה יריעה כזאת של חיים קיבוציים מתוך התבוננות מרוכזת ומכוונת... ואין לי ספק שהקורא יקבל סיפור זה לא כסיפור על גורל משפחה אחת, שבמקרה זימנו אותה האלים לקיבוץ, כי אם כיריעת הקיבוץ..."
כה כתב ברל כצנלסון על "מעגלות", שיצא לאור בשנת 1945 ועורר ביקורת רבה על שהציג את פגמיה וחולייה של החברה הקיבוצית.
בספר מתוארות קורותיהם של חנקה ומנחמקה, חלוצים בני העליה השלישית וחברי משק קיבוצי גדול בעמק יזרעאל, ככל הנראה עין חרוד למרות שהשם אינו מופיע בפירוש. חנקה ומנחמקה הם אנשים פשוטים, לא מראשי המשק, לא מדברים גבוהות, לא זוכים להערכה מרובה בקרב החברים. החברה הקיבוצית נראית דרך עיניהם של מנחמקה וחנקה כקנאית, קטנונית, מפלה ואטומת לב. בתקופה בה יצא הספר לאור לא היה מקובל כבימינו אנו לתאר את הקיבוץ באור שלילי, והספר עורר שערוריה ודיון ציבורי ער. לשאלה "מדוע כתבת את מעגלות?" שנשאל ע"י תלמיד בית ספר במכתב ענה מלץ:
"רציתי להזכיר, בעיקר לאנשי הקבוצה עצמם, כי העיקר- תמיד ובכל מקום- גם במשטר של קבוצה שהוא משטר של שוויון וצדק, העיקר הוא האדם והראיה לנפשו, למצוקתו, לבדידותו ולסבלו."
מלץ אינו כותב על מנת להכפיש את הקיבוץ, לטעון נגדו מבחוץ, בהתרסה, כפי שנוהגים יוצרים רבים לעשות כיום, אלא מתוך הקיבוץ הוא כותב, ואל חבריו. דרך דמויותיהם של חנקה ומנחמקה השואלים את עצמם חזור ושאול "למה?" כשהם נתקלים באטימות, בהתנשאות וברשעות הוא מציב מראה לחברה חיה, מפציר בה להיטיב את דרכיה משום שהרעיון עצמו טוב. כדבריו של מר שנברג, אביו של אחד החברים הבא לחיות בקיבוץ בזקנתו: "אתם כאן ביטלתם את הממון, את הרדיפה אחרי הממון- ויתכן שכאן יזכרו שוב האנשים בפלא. בפלא שבתינוק, שבעץ, שבפרח. ויהיו אז האנשים אחרים. יהיו אולי יותר טובים."

» ביקורות נוספות של שירה
» ביקורות נוספות על מעגלות