ביקורת ספרותית על רעיונותיה של קלרה הקדושה מאת פאוול קוהוט
בזבוז של זמן

---

יש לי משהו אחד להגיד על הספר הזה, והוא: תראו את הסרט.

כמעריצת "קלרה הקדושה" מושבעת (הסרט, מאת ארי פולמן ואורי סיוון - או שתתאהבו או שתלכו אחרי חמש דקות. אני בצפייה ראשונה הלכתי אחרי חמש דקות, בצפייה שניה כבר התאהבתי) חיפשתי את הספר זמן רב עד שגיליתי אותו בספריית בית אריאלה - בית האבות לכל הספרים שאבד עליהם הכלח.
מראש הנחתי שבעיבוד לתסריט הספר עבר עיוות מסוים, אחרי הכל הוא נכתב על צ'כיה בעידן הקומוניסטי ולא על ישראל של שנות ה-90. אבל מכיוון שהסרט עצמו לא ממש מובן, ומלא קטעים מטורפים ותמוהים, קיוויתי שאקבל בספר פירוט או זווית חדשה על העניין.
מה שלא ציפיתי למצוא היה את 1984 הצ'כי, במסווה של סיפור אהבה תמים אשר בסך-הכל תופס מעט מאד זמן מסך. כל הרגעים הקטנים שאהבתי בסרט הסתברו כהערות שוליים בלבד, והספר עצמו מוקדש לביקורת על השלטון הקומוניסטי בצ'כיה, אשר (אני מודה בבורותי) לא הבנתי וגם לא עניין אותי במיוחד.
בסוף הספר (המאכזב, אולי מפני שציפיתי לפירוט ספרותי של סצנת הקולנוע המקסימה שבסרט) לא נותר לי אלא לתהות על דמיונם המופלא של ארי-ואורי, אשר השכילו לדלות מהספר הזה את הרעיונות הטובים, להתעלם מהמטרה המקורית, מהאוירה הקודרת ומהעיסוק חסר הטעם בסקס, להפוך אותם ב180 מעלות כדי לקבל את "קלרה הקדושה": סיפור פנטזיה מקסים, תמים, מטורף, על אהבה ראשונה ועל סוף העולם (כמעט). אני מסירה בפניהם את הכובע, וד"ש לפאוול קוהוט.

» ביקורות נוספות של 999
» ביקורות נוספות על רעיונותיה של קלרה הקדושה