ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 ביולי, 2009
ע"י mylight26
ע"י mylight26
ספר טוב מאוד של סטפן קינג שהוא אחד מסופי האימה המובלים בימינו ואהודים עלי בפרט.
שניים מתוך הסיפורים נפלאיים "ריטה היוורת והבריחה משושניק " - הבסיס לחומות של תקווה (שגם נקרא הבריחה משושניק באנגלית )ו"הגופה " - הבסיס ל"אני והחבר'ה " ומאוד נהנתי לקרוא אותם לא פחות משנהנתי לראות את הסרטים (אני לא בטוחה שראיתי את "אני והחבר'ה " מהתחלה עד הסוף .
הסיפור השני " תלמיד מצטיין מדי " היה הרבה יותר מדי קשה לעיכול בשבילי.הייתי רוצה להגיד שלא קראתי אותו, אבל למרות אי אלו קטעים בהם נשבעתי שעכשיו אני קופצת על כול הנובלה הזאת וממשיכה למשהו בעל נושא יותר סימפטי, (בכול זאת הפן שבו הוא מתייחס לשואה זה נורא ) קראתי אותו עד הסוף בכול זאת . סיפור מזעזע אך לצערי לא כל כך רחוק מהמציאות, אולי בני הנוער שמתפתים אל עבר הצד האפל של ביטוי אופיים הרצחני ונקמניאינם שאובים השראה משינאה כלפי נאצי מזדקן אשר סוחט אותם והם אותו.אבל תחושת הניכור שעולה מהספר והחוסר מודעות של ההורים להתרחשות שעוברת על ילדם אינה כל כך מנותקת.זה מסמך מזעזע שגרם לי להבין מדוע נערים באים בוקר בהיר אחד והופכים את התיכון שלהם לשדה קטל...
הסיפור האחרון היה קריא ומעניין אך לא יותר מכך .
0 הקוראים שאהבו את הביקורת