מי מכיר את ספרות ההיכלות ? יותר מזה. מי בכלל שמע משהו על ספרות ההיכלות ? שיקום.
אחרי הקריאה בספר זה תדעו היטב מהי ספרות ההיכלות. תלמדו, שהיא למעשה תורת הסוד הקדומה של עם ישראל (הכותרת השניה של הספר). תורה זו התחילה בנבואות הנביא יחזקאל (בעיקר בפרק א ) המשיכה בכתבים הרבים שנמצאו במערות קומראן, והמשיכה באנשים עלומי שם שחיו כאן בארץ, אחרי חורבן המקדש, ואחרי מרד בר כוכבא, ואחרי עוד תקופות קשות שהיו כאן, בארץ ישראל, במאות השנים שלאחר החורבן של בית שני.
מי הם היו אותם עלומי שם חכמי ההיכלות ? כאמור לעיל, איננו יודעים
אך על תורת ההיכלות אפשר לקרוא בהרחבה בספר, עם הסברים ברורים מאד למרות המשפטים הארוכים מאד.
מי הם הגיבורים הראשיים של ספרות זאת ? הגיבור הראשון הוא חנוך בן ירד מספר בראשית, דור שביעי לאדם הראשון, שאחרי 365 שנים (נכון – 365 הוא מספר הימים בשנת החמה) לקח אותו האלקים אליו לשמים ושינה את שמו למטטרון. שם הוא חי עד ימינו, בהיכל השביעי המקודש מכל ההיכלות, וכותב ולומד את תורת הסוד ומעבירה לרבי עקיבא (הוירטואלי) ולרבי ישמעאל הכהן הגדול (הוירטואלי). בסביבתו חיים כל המלאכים, השרפים, האופנים וחיות הקודש שעושים את הציוויים של הקב"ה, מהללים ומשבחים אותו בשירות ובתשבחות, עושים את עבודת המקדש בשמים ומקריבים שם קטורת סמים. יורד רבי עקיבא מהפרדס (גן העדן), הוא היחיד ששרד שם מהארבעה שעלו לשם, ומעביר לנו, דרי מתא, בספרי ההיכלות – היכלות רבתי והיכלות זוטא ועוד ספרים – ממה שראו עיניו ושמעו אוזניו. גם רבי ישמעאל, שראה מה נעשה מאחורי הפרגוד מספר לנו על הנעשה שם.
שם, בהיכל השביעי, שולט עדיין הלוח המקודש של החמה. לוח שבו הכל ידוע וכלום לא נעלם. 52 שבועות בשנה, כל רבעון 13 שבועות, כל חג חל ביום קבוע בשבוע, יש 24 משמרות כהונה, ועוד. הלוח מתואר בהרחבה רבה בספרות שנמצאה במערות קומראן. למה ומתי הוא הוחלף בלוח היווני בבלי – לוח הירח והשמש שנקרא בטעות הלוח העברי ? כי המלך היווני מבית סלווקוס כפה עלינו לוח זה כ – 10 שנים לפני החשמונאים, כי זה היה הלוח שלו לגביית המיסים – ואז הוא סילק מהמקדש את הכוהנים לבית צדוק שהתעקשו על שמירת שנת החמה. כוהנים אלו המשיכו את כתיבת ספרי הקודש שלהם כנראה במדבר יהודה. שם נמצאו כתביהם במערות קומראן.
לסיכום – כאשר המצב בארץ רע, או אולי אפילו רע מאד, אז הדימיון יוצר מציאות אידיאלית ואוטופית בשמים.
לספרות ההיכלות הייתה השפעה עצומה על התפילה היהודית – היא הכניסה את קטעי הקדושה לחזרת הש"ץ, האריכה מאד את ברכת "יוצר אור" בבוקר, (הברכה המקורית הייתה קצרה מאד ויפה), הוסיפה את פיוט הקטורת "אין כאלקינו" וגם את אמירת הברייתא ממסכת כריתות שמספרת לנו שהכינו מראש את הקטורת לשנה שלמה לפי מספר ימי החמה, ועוד. אפילו ארון הקודש היה נקרא אז ההיכל.
הספר של פרופסור רחל אליאור איננו למעשה ספר מסודר ומאורגן אלא אוסף של חמישה מאמרים שנכתבו בזמנים שונים בקבצים שונים. לכן, אפילו שכל פרק מספר על תורת ההיכלות מנקודת מבט אחרת, יש בו, כמובן, חזרות רבות על אותם דברים. חבל. עורך טוב היה צריך לערוך מחדש את המאמרים.
כמו כן, אין בספר בכלל אזכור של הפיוטים היפיפיים שנכתבו על ידי גדולי הפייטנים של ארץ ישראל במאות החמישית והשישית. פייטנים אלו, כגון : ינאי והקליר תיארו בהרחבה את הנעשה בהיכלות, בעיקר בפיוטי הסילוק הארוכים – פיוטי פרוזה שנאמרו לפני הקדושה. (אולי הפייטנים היו חכמי ההיכלות הנסתרים שכתבו את כתביהם בעברית יפה ומקורית ?) לדוגמא – שכל אחד מכיר – בפיוט הסילוק של ינאי שנקרא "ונתנה תוקף" ונאמר בחרדת קודש בימים הנוראים, כתוב "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין..." ממש ספרות היכלות.












![וויינסברג, אוהיו [מהדורת 2010]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/980560.jpg)

![עלובי החיים [מהדורה מחודשת]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2674.jpg)
