לפני שנה קראתי את "הדבר הנכון" של גל ליבר ואהבתי, זה היה בפברואר ועכשיו שוב פברואר, ואני מקווה שגם שנה הבאה יהיה לי ספר לקרוא ממנה.
אני פשוט אוהבת את איך שהדמויות בספרים שלה מרגישות לי.
היה כאן המון סקס, זה ללא ספק רומן ארוטי, אבל זה בעיקר קומדיה רומנטית שנוטה יותר לכיוון של - קומדיה אירוטית, אם היה דבר כזה.
היו משפטים בספר הזה שפשוט הרגו אותי, ולא כי הם היו מצחיקים במיוחד, אלא כי הזדהיתי והבנתי.
המון המון מהספר הזה בנוי על מערכת היחסים האינטימית שבין הדמויות, זה בעיקר הסקס, אבל אפשר איכשהו דרך כל הסקס לזהות שהם מתאהבים.
כי הם שמים לב אחד לשני, הם מתגעגעים, הם ממש חרמנים זה על זה, וזה פשוט היה כל כך... רומנטי?
כאילו, זה רומנטי וגם אירוטי, אבל קראתי אירוטיקה בחיי, וזאת מרגישה אחרת.
אולי כי אין שום פאקינג מעצורים.
בכל אופן, מעבר לכל הסקס, יש גם לספר עלילה.
אבל מכיוון שאני לא יכולה לכתוב עליה מבלי לגלות יותר מדי, אני פשוט אעתיק מהתקציר:
"לילי מור נלחמת על הבית, וזה לא הולך להיות קל. כשבעל הדירה הנדירה שלה נפטר מקורונה ובנו עורך הדין השאפתן, אדם, מגיע לארץ כדי להרוס את הבניין המתפורר ולבנות על חורבותיו עוד מגדל תל אביבי, לילי, שמתפרנסת מהנחיית סדנאות למיניות בריאה על גג הבניין, מגייסת את כל היכולות שלה כדי לעצור אותו. הוא, מצידו, מת להיפטר מהנכס ולהסתלק בחזרה לברלין אבל מסתבך ברומן לא צפוי עם אישה מסתורית.
האם יש סיכוי לאהבה שמתחילה בשקר? האם אדם יצליח להתפייס עם עברו? האם תמצא לילי דירת גג חלופית או לפחות את הכפכפים שלה? ומה בכלל לומדים בסדנה למיניות בריאה?"
-
אהבתי את הסיפור, אהבתי את הדמויות, אהבתי את הישראליות, את הזרימה... כאילו התחלתי את הספר אתמול וסיימתי היום, וזה פאקינג אמצע שבוע, אז זה סימן טוב.
יש כאן מלא דיבורים על סקס, על ויברטורים.
הסיפור מסופר בשני קולות, גם מהצד של לילי הדיירת הטבעונית, וגם מהצד של אדם הבן הנוטר שרוצה לחזור לברלין.
אני אוהבת את הפער גילאים של הדמויות, וגם את הפער האופי ובסגנון חיים.
היא בת 35, היפית כזאת, טבעונית, לובשת רק תחתונים מכותנה אורגנית.
הוא בן כמעט 44 נראה לי, לא כתוב בספר נראה לי, בילה את עשרים השנים האחרונות בברלין ולא דיבר עם אביו בגלל שהוא נוטר לו.
אהבתי את איך שהם תיארו זה את זו, כאילו, לא היה שם שקר, אם הוא שם לב שלילי לא צחצחה שיניים, זה מה שהיה שם, אם הוא שם לב שהוא מתנשק איתה אחרי סקס ושהוא בדרך כלל לא רוצה להתנשק עם אישה אחרי סקס - זה היה שם.
אהבתי את איך שהיא פירשה את ההתנהגות שלו, כשהיא גרמה לעצמה לגמור עם ויברטור ואז היא החליטה שהוא מרגיש חסר ביטחון לגבי זה ולכן יוצא ממנו הצד של העורך דין העוקצני.
הוא היה אובססיבי אליה, אבל גם עם בעיות רגשיות, והיא נקשרה אליו, אבל גם אמרה לעצמה שהיא עושה טעות שהיא כבר עשתה בעבר עם האקס.
זה לא היה סיפור עמוק במיוחד, אבל האווירה התל אביבית... אהבתי את זה.
ואחרי שקראתי את "דבר המחברות" זה ברור לי שזה נספג בסיפור כי הסופרות הסתובבו וכתבו ברחבי תל אביב.
הן הכניסו את המקומות האלה לתוך הספר וזה היה כיף.
גם אהבתי את איך שהקורונה השתלבה פה, התקופה הזאת של האחרי חיסונים, ואנשים בישראל כבר מסתובבים בלי מסכות אבל עדיין יש הדבקות ואנשים נכנסים לבידוד... הרגשתי פה את רוח התקופה.
ממולץ למי שאוהב אירוטיקה וקומדיה, ולא מתייבש לקרוא ספר מאוד מיני בשפה שלו.
יש בספר הזה משהו שמאוד משתדל לתאר מין בצורה חיובית, בריאה, ואני חושבת שבגלל זה האירוטיקה פה מרגישה קלילה למרות שיש פה הרבה ממנה.
מבחינתי, מבחינת הציפיות שהיו לי מהספר, הכול היה במידה הנכונה - סצנות סקס קצרות, חרמנות תמידית, דיבור פתוח, ודמויות שאני מחבבת.


















