ביקורת ספרותית על השוליה של הנבל - שלטון הנבל #2 מאת האנה ניקול מאהרר
ספר טוב

---

זה ספר שני בסדרה, אז אין לי כל כך מה לכתוב עליו.
למי שלא יודע, זאת פנטזיה רומנטית, בספר הראשון ובשני לא היה סמאט עדיין אבל כן יש בדיחות סוטות שאני מתה עליהן, וזאת הולכת להיות סדרה של ארבעה ספרים.
הספר השלישי עוד לא תורגם, הספר הרביעי אמור לצאת ב2026, אז אם אתם מחכים שכל הסדרה תתורגם כדי לקרוא אותה בעברית, אתם כנראה תצטרכו לחכות עד 2027.

קראתי את הספר הראשון בפעם השנייה לפני שקראתי את זה, כי עברה שנה מאז שקראתי את הראשון ורציתי לקרוא את השני בכיפור.
עכשיו אחרי שסיימתי לקרוא את השני, שלא הגיע בזמן לכיפור של השנה, אני חושבת שאולי אני אשמור את הקריאה השנייה שלו לכיפור הבא, כי אני כבר יודעת במאה אחוז שאין בו שום סמאט, אבל עדיין מאוד מהנה - מה שהופך אותו מבחינתי למושלם לכיפור.

הספר השני עמוס בהרבה דברים לא פתורים, ככה שאני די בטוחה שיהיה לי קשה לזכור הכול אפילו אם אני אקרא את הספר השלישי כשהוא יתורגם מתישהו בחצי שנה הקרובה.
ככה שאני במילא מאוד מאוד רוצה לקרוא את הספר השני שוב, אפילו עכשיו הייתי מוכנה להתחיל אותו מההתחלה.

זה קשה להסביר מה אני כל כך אוהבת בזה, זה פשוט... נראה לי שהטרופ של הגראמפי/סאנשיין פה, עובד ממש טוב כשהגראמפי ממש הורג אנשים, ונחשב מרושע, והסאנשיין במיוחד בספר הזה פשוט כל כך שמחה בצורה שלא הופכת אותה ל"טובה", כי היא ללא ספק לא משקיעה הרבה מחשבה על מוסר.
וזה עוד משהו שהופך את הסדרה הזאת לכל כך מהנה, לראות איך מה שאיווי מרגישה כלפי הנבל, משנה אותה, ולראות איך שמה שהנבל מרגיש כלפי איווי, משנה אותו.
במיוחד בספר השני, הנבל דואג לכך שהוא הורס את איווי, שהוא משחית אותה, וזה משהו שהיה לו קצת רמזים בספר הראשון, אבל בספר השני כבר ממש מהווה דאגה חזקה עבור הנבל.
ואיווי כן חושבת קצת על זה, ואפילו שאלה מישהו בספר הזה, האם הרצון שלה לפגוע במישהו הופך אותה לרעה.

זאת חקירה די מעניינת לדעתי, וזה מחזיר אותי להקדשה של הספרים:

ההקדשה של הספר הראשון: "לאימא ואבא, על שעות רבות בילדותי שאותן ביליתם בלספר לי סיפורים, ועל השנים שביליתם בלהקשיב לסיפורים שלי. דעו שהסיפורים שלכם תמיד יהיו החביבים עליי.
ולכולכם, ככה אני חושבת שייראה השטח האפור מבחינה מוסרית בפנטזיה על עוזרת אישית של נבל."

ההקדשה של הספר השני: "לאחים שלי, אייברי, ג'ייק ובן, על כל פעם שהפכתם את ליבי קל יותר אפילו כשהייתי עצובה, ועל כל פעם שאמרתם לי שאני מסריחה. (אני יודעת שזה היה קוד ל'אני אוהב אותך').
ולכולכם, ככה אני חושבת שייראה השטח האפור מבחינה מוסרית בפנטזיה על שוליה של נבל."

אני אוהבת את זה שהסופרת מבהירה מההתחלה, מה היא מנסה לעשות עם הספרים האלה, ואני חושבת שזה מעניק לספרים האלה איכות נוספת שהיא מעבר לכתיבה לשם בידור.
יש בזה דברים מעניינים מעבר, אנחנו עוקבים אחרי דמות טובה, עם חיים קשים, שלא לגמרי מאבדת את עצמה, אבל איכשהו הופכת ליותר ויותר מורכבת, ככה שזה מתחיל להיראות שהיא עצמה - הופכת לרעה כמו הנבל שעבורו היא עובדת.
והנבל גם משתנה, בדרך ההפוכה, ואני חושבת שזה משהו שמראה איך חיבור למישהו יכול לשנות אותך, ואיך שאנחנו הופכים להיות יותר כמו האדם שאנחנו אוהבים ומעריכים.
הנבל הופך להיות יותר כמו איווי, ואיווי הופכת להיות יותר כמו הנבל, וזה לא סתם משהו מעניין - זה משהו שמתחיל להוות בעיה, כי הנבל לא מספיק נבל כדי להביס את האויבים שלו, ואיווי הופכת למקור דאגה עבור הנבל.

וזה כל כך מעניין בעיניי, אבל אני מבינה שאולי זאת רק אני.
בכל אופן, אני כן מצפה לקרוא את הספר השני שוב, לפני שאני קוראת את השלישי, וזה דרך אגב לא היה חלק מהתוכנית שלי, כי חשבתי שהשלישי יהיה הספר האחרון.
אבל זה תכלס מאוד טוב כי אני נהנית מהספרים האלה יותר מכדי להסתפק רק בקריאה אחת שלהם, והספר השני היה כל כך עמוס שקריאה שנייה היא בהחלט הכרחית ומועילה בעיניי.

וזהו, או שאני אשמור את הקריאה השנייה ליום כיפור הבא, או שאני אשמור את הספר השלישי ליום כיפור הבא, או שאני אשמור את שניהם ליום כיפור הבא כי הרי יש מספיק זמן לשניהם!
מה שבטוח, אני לא מתלוננת על כך שאני אצטרך לקרוא את הספר הזה שוב, משהו שלא חשבתי שאני אצטרך לעשות, כי חשבתי שהספר השלישי ייצא בחצי השנה הקרובה ואז זהו.
אני ממש מחבבת את איווי, ואני ממש מחבבת את הנבל, הרגעים שלהם ביחד פשוט כל כך טעונים, מכל כך הרבה סיבות, ואני לא יודעת אם להמליץ לאנשים אחרים לקרוא את הספרים האלה - כי זה מרגיש כמעט אישי מדי להגיד שאני אוהבת את מה שקורה פה.

כנראה שאני בקטע של שטחים אפורים.
וזה משהו שאני מתחילה להבין על לעצמי בגיל הנוכחי שלי, כי עד לפני שנה לא ראיתי שאני אפורה מבחינת מוסרית, אבל עכשיו... אני לגמרי אפורה.
אבל בדיוק כמו איווי, אני גם מאוד "סאנשיין", ולכן כנראה אני מתחברת אליה, כי אני מתחברת לזה שמצד אחד יש צעד פרוע וילדותי וטהור, ומצד שני צד של רגשות הרבה יותר אפלים וכאב.

בכל אופן, אני בטוחה שלכתוב ביקורת על שאר הספרים יהיה אפילו יותר מאתגר, ואני מקווה שלא היה פה איזשהו ספוילר, כי נראה לי שזה ברור שהדמות של איווי נהיית אפורה ברגע שהיא לא רואה בעיה לעבוד עבור נבל, שרוצח ומענה אנשים, שזה משהו שקורה כבר בספר הראשון.
זה קשה לתת לספר מתוך סדרה חמישה כוכבים, כי פשוט אין את תחושת הסיפוק וההשלמה שאני צריכה כדי לתת חמישה כוכבים לספר.
אז בוא נגיד שארבעה כוכבים לספר מתוך סדרה זה גבוה מבחינתי, וכמעט שווה ל-5 כוכבים.

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על השוליה של הנבל - שלטון הנבל #2