ביקורת ספרותית על הבת של הספרדייה מאת קרינה סיינז בורגו
ספר טוב

---

קשה לי לתאר את הספר כ"טוב" ואת הקריאה בו כ"חוויה". זהו ספר נורא.
ונצואלה של ימנו היא פלנטה מנותקת מהעולם. ריכוז של רוע והזיה שלא משאיר שום מקום לאנשים רגילים, פשוטים, שרק רוצים לחיות בשקט.
מעיפים אותך מהדירה. סתם. יורים ברחובות. אנשים נעלמים. לא ברור אם יש שלטון אבל יש משטרה ורשויות דומות שבהם ישנם אנשים רעים ומושחתים.
ולמרות שאת אוהבת את מדינתך - את מחליטה לברוח ממנה.
וכמו מישהו ששוחה בנהר של נוזל סמיך ומסריח - הגיבורה מנהלת את דרכה לחופש. גם במחיר של זיוף זהות של אישה מתה.
קשה להאמין שעדיין ישנם מקומות כאלה בעולם. אבל הם פה. והם קיימים.
ספר קשה.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על הבת של הספרדייה