ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 בספטמבר, 2025
ע"י dina
ע"י dina
איזו קריאה תענוג היה לי הספר הזה. ומכמה סיבות, כשהעיקרית שבהן זה מבנה הסיפור. הספר כתוב בצורת li
תוך התקדמות הקריאה ורצף הסיפורים מתגלים ההקשרים בין הדמויות.
יש במבנה ספר כזה את אלמנט ההפתעה, ואתה יודע שצפויה לך אחת כזו, רק שאתה לא יודע איפה ומתי היא תצוץ. וזה מה שגורם לקורא להיות בדריכות כדי לא לפספס. ובכל פעם שהתגלה הקשר, דפדפתי אחורה לחזור לסיפורים קודמים כדי לבדוק שאכן לא טעיתי, ולקרוא שוב פִּסְקָה זו או אחרת כדי שהסיפור יישב לי טוב יותר בראש, ולחזק את ההצמדה בין השניים. ואהבתי את קריאת הקדימה - אחורה הזו. גם כי הספר נקרא די ברצף, וככזה - הוא נגמר לי מהר מדי. וכשהספר נעים לי, אני אוהבת להתרחק מרגע הסיום.
גיבוריה של מושינסקי הם בני משפחה אחת. הקורא יפגוש אותם על כמה צירי זמן. בסיפור אחד הגיבורה היא ילדה ובסיפור אחר היא כבר אישה בוגרת. מושינסקי היטיבה למלא את מרווחי הזמן האלו בצורה מדויקת. ללא עודף פרטים, אבל בצורה כזו שהקורא מקבל את חומר המילוי כמו שצריך. היא לא מעתירה על גיבוריה יותק מדי מילים, אך נותנת לקורא (ובעיקר סומכת עליו) שיצליח לגלות עליהם דברים בעצמו. וגם כשמתגלים ההקשרים זה נכתב בצורה אגבית, בכמה מילים בודדות, מה שאצלי העצים את חווית הגילוי.
במחזוריות מעגלית של שנה (וציור העטיפה מתאים להפליא לרעיון) מיום כיפורים ועד יום כיפורים, לוקחת מושינסקי את הקורא ומספרת את הסיפורים כשבכל סיפור יש ברקע חג. היא לקחה את כל מה שמרכיב אותנו כישראלים וכיהודים, עירבבה את הפרודוקטים הכי טובים ורקחה מהם תבשיל שהוא הכי שלנו:
קיבוץ, חילוניים ודתיים, יוצאי שואה, צבא ואנשי סיירת, להט"ב, יחסים בין דוריים ומשפחתיות, וכמובן חגי ישראל.
ומה שיצא זה קובץ סיפורים מהודק, מעלה חיוך, ולי גם הוריד דמעה, ובמיוחד בסיפור "אפיקומן" - שפורר לי את הלב, והבחירה במילה פורר היא לא מקרית. קראו ותבינו - שלא ידעתי שזה יהיה רק הפרומו לסיפור "תיקון ליל שבועות", ודמויות שימשיכו ללוות אותי: גרי, אוֹר, דודה גרטרוד.
ולא רק בגלל חגי תשרי שממש בפתח, אלא בעיקר כי זה ספר ביכורים משובח, שבאמת לא רציתי שהקריאה בו תיגמר, ואני ממליצה עליו בחום.
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
