הספר הזה נכתב לאחר שושנים אבל הוא מספר את תחילת הסיפור של הספר שושנים. כמעשיה בשושנים כך בסומרסט הדמויות האנשים האהבות והאכזבות השאיפות הכל בטוב טעם קולח ומרתק, מעל הכל לחובבי ההיסטוריה של אמריקה, ההיסוטריה שזורה ומסופרת דרך השתלשלות הסיפור וחייהן של המשפחות .מאד מומלץ

סאגה משפחתית מרתקת. ספר המגולל את ראשית ההתיישבות בטקסס, ארה"ב.
לאחר שהסופרת ליילה מיצ'אם כתבה את הספר "שושנים" שגולל את סיפורן של שלוש משפחות בטקסס והספר הפך לרב מכר אדיר,
הקוראים הפצירו בה לכתוב ספר המשך
ואז היא כתבה את "סומרסט" שבעצם מהווה את הסיפור המקדים לספר "שושנים".
ב"סומרסט" הסופרת מתארת את קורות המשפחות בטרם הגיעם לטקסס וגם לאחר מיכן.
סיילס טוליוור, שנושל מירושתו, חובר אל חברו הטוב ג´רמי וורוויק, והשניים יוצאים במסע של שיירת קרונות אל שטח חדש ומבטיח שנקרא טקסס.
בטקסס בתקופה ההיא של שנת 1836 עדיין מתגוררים שבטים אינדיאנים שלא מסכימים לנטוש ללא מאבק
ובנוסף שלטון מקסיקו האוחז בשטח, גם הוא נאבק במתיישבים החדשים, עד להכרעה..
הספר מתאר את תקופת העבדות של השחורים ולאחריה שחרור העבדות בצפון ארה"ב, אך עדיין לא, בדרום.
הספר מתאר את מלחמת האזרחים שהתרחשה בארצות הברית בשנים 1861 – 1865. שבה 11 מדינות בדרום ארצות הברית, שתמכו בעבדות,
הכריזו על פרישה מארצות הברית והקימו את קונפדרציית המדינות של אמריקה, הידועה בשמה המקוצר "הקונפדרציה".
לאחר ארבע שנים של לחימה קשה ואבדות רבות, נכנעה הקונפדרציה והעבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית.
גם בספר זה, כמו בספר "שושנים", הסופרת מיטבה לתאר את הקשיים הרבים שהם מנת חלקם של מי שמעבד את אדמתו.
את ההתמדה הנדרשת והמהמורות שבדרך..
הסיפור מרתק. בני משפחות טוליוור, וורוויק ודומון יחסרו לי...
מומלץ בחום.

לא קראתי את שושנים.
בהמלצת חברה הלכתי הפוך. אולי בעצם זה לא הפוך אלא קדימה כי הרי סומרסט הוא באמת ההתחלה של הכל רק שהסופרת כתבה את הספר הזה אחרון.
אחרי שהבנתי שאין ספויילרים על "שושנים" בספר הזה אמרתי לעצמי שבאמת יהיה מעניין לקרוא לפי סדר כרונולוגי את קורות המשפחות האלה ולא לפי סדר כתיבת הספרים.
אכן החלטה חכמה לטעמי. ממליצה לכל מי שטרם קרא את הספרים להתחיל מסומרסט.
מדובר בסאגה משפחתית מעניינת בתקופה מעניינת מאוד - המאה ה 19. ההגעה לטקסס, שיעבוד השחורים, מלחמת צפון-דרום...
מבחינה היסטורית הספר פשוט מרתק. יש בו את השילוב הנכון של היסטוריה אמריקאית עובדתית יחד עם רומן מלא תהפוכות ועלילתי.
הספר כתוב יפה, מספיק איכותי מחד ומספיק זורם מאידך כדי לא להתייאש מכמות העמודים הלא מבוטלת שהוא מכיל.
יש מצב שה 50 עמודים אחרונים קצת מיותרים. ניתן היה לטעמי לסגור את כל הקצוות גם בפחות עמודים.
לא נורא. בהחלט מומלץ!!!

סאגה משפחתית על משפחה של מגדלי כותנה בארה"ב. אנחנו למדים על ארה"ב בימים שלפני מלחמת הצפון והדרום, על תקופת העבדות ובכלל על החיים באותה תקופה. בהחלט מומלץ לחובבי ההיסטוריה.
אחד הדברים שאהבתי בספר זה שהוא לא נכנס יותר מדי לפרטים הקטנים. יש מדי פעם קפיצות בשנים שמקדמות את העלילה ובסה"כ ספר מעניין והקריאה זורמת

בספר זה משתרעת לנו רומן/סאגה שמלווה בסיפור ההיסטורי לאותה התקופה במאה התשע עשרה, הסיפור חזק העלילה קשה אבל הספר מרתק מעניין וסוחף, לקח לי הרבה זמן מהרגיל אצלי לקרוא את הספר רק בגלל שלקחתי חזק את העלילה והיה קשה לי לקבל שכך היו חיים בעבר, בספר זה מסופר על הכושים ועל המאבק לשחרורם ועל שחרורם בהמשך והכל משתלב ביחד עם סיפור הרומן, ספר עמוק חזק ומיוחד. אני שקוראת כל כך הרבה ספרים יודעת לכתוב את האמת על כל ספר שאני קוראת. לא אכנס לתוכן העלילה כדי לא להרוס לכם את העניין וההנאה שבקריאה.

סיימתי את הספר ומיד רציתי לקרוא שוב את שושנים עם הבנה ברורה יותר של העבר.
הסיפור מספר על שלושת המשפחות המיסדות של האוטבקר, המעבר לטקסס והקללה של משפחת טוליוור.סיילס טוליוור וג'רמי הוורוויק מתכננים את המעבר לטקסס עם כוונה לרכוש אדמות ולהתחיל מחדש מאחר ושניהם אינם הבכורים ואינם עתידים לרשת את אדמות המשפחה.
ג'רמי מגיע ממשפחה עשירה ואילו סיילס חברו הטוב בקושי יכול להרשות לעצמו לצאת למסע,בינהם יש הסכמה מאוד ברורה שאין לווה ואין מלווה.
סיילס יעמוד בפני החלטה מאוד קשה, הבחירה בין אהבה לבין חלומותיו.
אני מאוד סקרנית מטבעי וכאשר ראיתי את אילנות היוחסין של המשפחות בתחילת הספר ניסיתי לנחש מתי כל דבר עתיד לקרות ולקשר בין השמות. לכן אם אתם מעוניינים להגיע עם דף נקי ובאמת להנות, הימנעו מלהתייחס אליהם.

הספר מקדים את "שושנים" ומתחיל קצת לפני מלחמת האזרחים בארה"ב. מאוד קריא ומעניין ומי שאהב את שושנים יאהב גם את סומרסט. גם כאן סאגה משפחתית רחבת יריעה שקשה להוציא מהיד. לא אפרט את העלילה כדי לא לקלק, אבל מאוד ממליצה

הספר מקדים את "שושנים". מי שאהב את שושנים יאהב גם את סומרסט. אני מאוד אהבתי. סאגה משפחתית בטעם של פעם שכבר לא כותבים היום. מאוד ממליצה.