אז סיימתי את השנה החולפת עם ספר שקרוב לבית.מה זה קרוב? כמעט כל מקום התרחשות בו אני מכירה כמו את כף ידי. מאוד פרובינציאלי מצדי, אבל אני נהנית מאוד מספרים שעלילתם מתרחשת במקומות שאני מכירה, אז משרד עורכי דין בחיפה בשכונת הדר, סמטאות מפוקפקות בקריית אתא וישוב פסטורלי בגליל - שיא התענוג.
העלילה זורמת וקולחת אם כי מופרכת למדי, קצת כמו לראות סרט ג'יימס בונד - אתה יודע ששום דבר מזה לא יכול לקרות ועדיין צופה ונהנה (אם כי מבחינתי דניאל קרייג הרס את ההנאה). העלילה מערבבת כקוקטייל בבר בעיר התחתית את כל האלמנטים של החברה הישראלית לכל גווניה ולא מעט סטריאוטיפים. עורך דין פליליסט, שמגן בדרך כלל על טיפוסים מפוקפקים מסתבך בפרשייה מוזרה שכללה קרב יריות, בריחה ולבסוף פענוח תמוה מעט. אז מה לא היה שם? קהילת הלהט"ב על גווניה, עורכי דין, שוטרים מושחתים, משפחות פשע מהכפרים, זונות רוסיות, אוליגרכים קווקזיים ודרום אמריקאים, דתיים לאומיים ונערות מתבגרות - כל זה היה. מה שהיה שם במינון קצת יותר מדי גבוה זה הומור ציני. עם כל אהבתי להומור ציני ויש לי אהבה מטורפת להומור כזה, היו שם סצנות שאפשר היה לגמרי לוותר. סך הכל הקוקטייל היה לא רע, למרות שאני מעדיפה לשתות סודה.

חביב ומשעשע.
רן לביא הוא עורך דין המתגורר ועובד בחיפה. בין עיסוקיו השגרתיים הוא מגן לעתים על חברי משפחות פשע בצפון ומגדל את כרמן, בת סוררת בשיא מרד הנעורים אותה אימץ מגוואטמלה עם מי שהיה בן זוגו ומת כמה שנים קודם.
חייו מתחילים להסתבך כהלכה עם פיצוץ מכוניתו ומי שישבה בה עולה השמיימה. וזו רק ההתחלה. מהר הוא מוצא עצמו בעסק הגדול עליו בכמה מספרים, מעורבות של גורמים כוחניים עם אפס מעצורים ואצבע קלה על ההדק. נוסף לצרותיו יש לו 'נמסיס' בדמות קצין משטרה בכיר שאינו סובל מעודף תבונה והיה מקורב להרוגה, אך יכול לסייע להגיע לחקר האמת. לביא, יוצא סיירת, נקלע לחילופי אש נוסח "אוקיי קוראל" בלב שכונת הדר בחיפה ונאלץ להגן על עצמו ובתו. הוא מוצא מחסה בישוב דתי קהילתי באמצע שום מקום עם הבת שנפצעה ומנסה לפענח את הסיבה לשובל הגוויות ומה לכל הרוחות רוצים ממנו, עורך דין בעל משרד קטן.
וכשזה מתברר ההפתעה גדולה.
לא ארוך מדי, קולח וכתוב בהומור. טוויסטים בעלילה, שלל דמויות כולל אוליגרך מזרח אירופי ורעייתו, מתמחה חרדית ובני משפחתה, עבריינים ושאר ירקות. מתח נשמר לאורך הספר. נהדר למי שרוצה להעביר כמה שעות בקריאת ספר קליל וכיפי וכנראה לא האחרון של המחבר (עו"ד בעצמו) שאקרא.

יש את הקטע הזה בצומת ספרים שבכל חודש הם מציעים עשרה ספרים ב-29.90 שקלים. הזדמנות מגניבה להעשיר את הספרייה ולקרוא בזול ספרים שחלפו מתחת לרדאר. תגובת שרשרת של גל אמיר הוא אחד מהם.
במרוצת השנים פיתחתי עם אמיר סוג של מערכת יחסים מורכבת. כמו ג'ון גרישם, הוא עוסק בעורכי דין ועולם הפשע ובדיוק כמו גרישם, הספרים שלו סובלים מעליות ומורדות. טובים יותר וטובים פחות. מתוחכמים יותר ולפעמים צפויים כמו הלחות באמצע אוגוסט. וכך, לצד עפולה רחוב האופרה 3 והשלישית בשורה השנייה המצוינים, אמיר הוציא תחת ידיו גם מותחנים פחות מורכבים כמו המתמחה ורוח צפונית, שהותירו רושם שמישהו כאן מתקשה לשמור על רמה אחידה. זה קורה כמעט לכל סופר והשאלה היא כמה קוראים ישארו איתו לספר הבא. לאשכול נבו זה קרה עם המקווה האחרון בסיביר ואז בא שלוש קומות (ברשימת הקריאה שלי) שמחק את הרושם השלילי.
תגובת שרשרת מביא את סיפורו של עו"ר פלילי, אב חד הורי, שמוצא עצמו תחת מתקפה ארטילרית תרתי משמע שממנה נפגעים כל הקרובים לו. גם הוא עצמו לא מבין את מי הוא הרגיז יתר על המידה והאם קשריו עם ארגוני הפשיעה הפועלים בצפון הארץ הביאו על קרוביו את מותם.
גל אמיר כותב כאילו הוא נורה מלוע של תותח. כתיבה אינטנסיבית ומהירה שלא מאפשרת להוריד את הספר הזה מהיד. העלילה הולכת ומסתבכת מפרק לפרק, חוסר הוודאות מאפיל על הקורא בכל דף ודף וככל שרשימת הקורבנות גדלה, כך גם רשימת החשודים בניסיון לפגוע בעורך הדין, שגם ככה מסובך עד מעל הראש במערכת יחסים סבוכה עם בתו המאומצת והמורדת.
כדי להמנע מספוילרים, וקשה לכתוב על עלילה כל כך קצבית מבלי להיקלע לכאלה, אציין רק שכיף לקרוא מותחן שיוצא מגבולות תל אביב ומתרחש מתחת לבית שלי, קרי בצפון הארץ, ושהסוף מאוד מפתיע ומתכתב באופן עקיף עם נושא שנמצא בחדשות בימים אלו (והכוונה היא לא לפיצוץ גשר מעריב)

לקרוא ספר שכתב מישהו ממכריי זה תמיד מסע קצת אחר. אני שומעת את הקול של אותו אדם, מזהה את האופי שלו. זה מוסיף עוד שכבה לקריאה, אם כי בדרך כלל היא לא רלוונטית. בקיצור: זו קריאה רכילותית.

את הקול של גל אמיר אני אוהבת גם בעולם האמיתי. הוא שנון ומצחיק, אבל מלא לב. הבוקר קראתי את הספר החדש שלו תגובת שרשרת בשלוק מהיר ובמתח שאי אפשר היה לקטוע אפילו לרגע. אז בטח תגידו היא מפרגנת כי היא מיודדת איתו. לא ממש. כשהייתה לי ביקורת על חלק מספריו הקודמים השמעתי אותה בפניו ובפורומים נוספים.

גיבור הספר, עו"ד רן לביא, הוא בחור שבור לב ומקסים שנסמך עד מאוד על החברה הכי טובה שלו בהתמודדות עם שברון גדול. הוא נכשל באופן מרשים בטיפול בבתו המאומצת ובאופן כללי מנהל חיים של סחבה רגשית. לביא מנהל משרד קטן ועלוב במיוחד, אבל שרשרת אירועים רצחניים הופכת אותו למוקד של פרשה שבו בוחשים דוסים גליליים, פושעים ערבים קטנטנים, אוליגרכים עלובים ואפילו מדינות בערבוביה רוחשת ומטרידה.

הסיפור מותח ומסחרר כנדרש, אבל בשבילי הדמויות הן המרכיב המשמעותי. תמיד. וביניהן רן מגניב ומעורר חיבה עד כדי שאשמח לפגוש אותו בעלילות המשך, ואילו בתו כרמן גורמת לילרצות לתלוש אותה מבין הדפים ולטפל בה, כולל מכות בטוסיק לפעמים. יפית זלצר, המתמחה הדוסית מהגליל, היא אחת מהדמויות הספרותיות הכי מפתיעות שנתקלתי בהן מזה זמן מה.

והסוף! הסוף נהדר. מספק עד מאוד. תודה, גל אמיר. אין לי מילים לתאר כמה סופרים השאירו אותי וחצי תאוותי בידי. אתה לא.

ובעניין הרכילותי: הייתי כל כך במתח ששכחתי שאני מכירה את הסופר. שכחתי שזה ספר. הייתי לגמרי בפנים. מומלץ מאוד.

- ספר מרתק (עמי ע.)
- המתח בסדר, הספרות - פחות (גדעון א.)