ביקורת ספרותית על שלום, עולם מאת ארין אנטרדה קלי
ספר טוב

---

ספר מקסים. סיפורם של שני נערים ושתי נערות שסיימו כיתה ו', והם ביומה הראשון של חופשת הקיץ.
הגיבור הראשון הוא וירג'יל, נער שקט וביישן, תלמיד גרוע, שנמצא בצילם של שני אחיו הגדולים והמוצלחים. הוריו מכנים אותו "צבצב" כי הוא לא אוהב לצאת מהשריון שלו. הוא, כמובן, לא סובל כשהם מדברים כך. הוא מאוהב בולנסיה, ילדה מהשכבה שלו.
ולנסיה היא נערה חירשת שנעזרת במכשירי שמיעה, בעלת בטחון עצמי גבוה ותחומי עניין מקוריים, אך חסרת חברים. יש לה סיוט חוזר שגורם לה לפנות לנערה אחרת מהשכונה - קאורי.
קאורי לא לומדת בביה"ס של וירג'יל וולנסיה, אך היא מכירה את וירג'יל (ובהמשך גם את ולנסיה) דרך עבודתה - קאורי היא מדיום או מתקשרת, או פשוט מישהי בעלת תודעה רוחנית חזקה. וירג'יל נעזר בה מדי פעם (היא בערך החברה היחידה שלו), וגם ולנסיה פונה אליה לעזרה.
אחרון ולא חביב הוא צ'ט, הבריון של השכבה שמתעמר בוירג'יל.

ביום הגורלי בו מתרחש רוב הסיפור, ייפגשו ארבעת הגיבורים ודרכיהם יצטלבו. הם יצאו למסע קצר, מרגש, מחכים, מצחיק.

זוהי לא קלאסיקה אבל אני חושב שילדים בני 10-13 ייהנו מהספר ואולי גם מבוגרים יותר (אני נהניתי). אם היה אפשר לתת שלושה כוכבים וחצי זה מה שהייתי נותן, אבל כיוון שאי אפשר, אני אהיה נדיב ואתן ארבעה כוכבים.

» ביקורות נוספות של Cantona
» ביקורות נוספות על שלום, עולם