#
יכול להיות שלו הייתי צופה בסידרה "דברים מוזרים" הייתי קוראת את מה שכתוב בסיפור הזה לגמרי אחרת. אבל, למרות חיבתי העזה למדע בדיוני, אני נמנעת מסרטים בז'אנר. איכשהו כשהדמיון שלי נתקל בדמיון של התסריטאי, אני חווה אכזבה ושיעמום. שקראתי בהנאה את כל ספרי "הארי פוטר". את חצי הסרט מהסרטים שנעשו על פיו נטשתי משיעמום.
אם נחזור לספר הזה – ציפיתי לאיזה סיפור עם מפלצות מעניינות, וקיבלתי משהו אחר. טוב בהרבה.
בניגוד למה שציפיתי – ומה שמצפים לו רוב אלה שיתחילו לקרוא את הספר הזה, אין בו שום דבר שמזכיר פנטזיה או עולם לא טבעי. זה סיפור שמתאר באופן אמין ילדה בת 13 שצריכה להתרגל לשינויים גדולים בחייה ולהתמודד עם משהו שקשה להתמודד איתו בכל גיל. אני לא יודעת אם גיל 13 הוא צעיר מדי או בוגר מספיק להבין, שהחיים אינם מה שסיפרו לנו בילדותינו, שלא תמיד אפשר לסמוך על מבוגרים שיצילו אותך, שיש תופעות שהכרח לבחור בין התמודדות איתן או בריחה. שום חיל פרשים לא יציל מפניהן, הבחירה והתוצאה תלוייה רק במי שנקלע אליהן.
זה ספר שעוסק בתוקפנות ובאלימות, בבחירה בין רע לרע יותר ובעיקר – בין לחיות בעולם דמיוני או להישיר מבט אל המציאות המרופטת. כתוב היטב ואמין על ידי סופרת נוער מצליחה (לדברי דש הספר). לא ממש ספר נוער, למרות גיל הגיבורה. הוא מציאותי לגמרי, לא פנטזיה, לצערי.


















