ביקורת ספרותית על זאת המנוחה שלך מאת עידן גרינברג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 ביולי, 2025
ע"י בר


הספר הזה הוא אחת מהרכישות שלי משבוע הספר שאמנם נדחה בעקבות המלחמה עם איראן אך חזר באיחור אופנתי ודי הרשים אותי. הופתעתי ואף התרגשתי לראות את כמות האנשים שהגיעו למתחם שרונה בתל אביב כדי להסתובב בין ערמות הספרים, לחוש את האווירה, לקנות ואולי גם לקבל איזו חתימה מסופר כזה או אחר. אני בפירוש סימנתי וי על כל הרשימה.

בדוכן של כנרת זמורה הגעתי לבקר חברה קרובה שחתמה על ספרה ושם פגשתי את עידן גרינברג שחיוכו ונוכחותו השרו עליי אווירה טובה. את הספר שלו קניתי ואף קיבלתי הקדשה- "לבר היקרה, לחיי המסעות ולמען כל העצירות למנוחה", משפט שלא יכולתי להסביר לעידן כמה הוא רלוונטי לי יותר מתמיד.

פסח, שחקן ותיק שימי הזוהר שלו חלפו, נמצא בצומת דרכים בקריירה המקצועית שלו ומחפש את דרכו להשתלב בחזרה בתעשייה האכזרית. הוא גרוש מאלונה ואבא לילד בכיתה ג'. פסח הוא בן למשפחת יוגיסטים, כאלו שהקדישו את כל חייהם עבור עסק משפחתי הנקרא מק-יוגה, בחלוף השנים הם הפכו לאימפריה ונהיו מעצמה בתחום. כשאמא של פסח, הלא היא תמי בשן, מורת היוגה המפורסמת הולכת לעולמה בעקבות מחלת הסרטן, מתחיל פסח לתכנן ערב לזכרה כפי שביקשה בצוואה שלה. במקביל, כחלק מעצת המטפל שלו, כותב לה פסח מייל ולהפתעתו הרבה מקבל ממנה תשובה. תמי מדברת עם הבן שלה ומפקחת מרחוק על הערב שביקשה לעצמה בצוואתה.

הספר עוסק באובדן וההתמודדות איתו אך בראש ובראשונה בהתמודדות עם החיים. פסח אמנם מגיע ממשפחה שכל עיסוקה החיצוני הוא ברוחניות אך האם מה שרואים כלפי חוץ מעיד על מה שמתחולל עמוק בפנים? האם המנוחה והנשימה שמלווה את היוגה כמנטרה מצליחה לחלחל גם אל חיינו כבני אדם? בשבילי מנוחה היא משהו כל כך פנימי ועמוק, משהו שכדי למצוא אותו אני צריכה להשקיע ולעבוד קשה. מנוחה היא משהו שצריך לדעת לקבל ולתעל. מנוחה היא מצרך נדיר בימינו.

הספר הומוריסטי בהחלט ומתחיל בצורה קלילה וסוריאליסטית אך אט אט מקלף את שכבות ההומור וחושף רבדים רגשיים עמוקים אצל הדמויות שמנסות כל אחת בדרכה, למצוא לעצמה את המנוחה.

"גם כשסובלים צריך לדעת מתי לנוח, מי יודע מה יבוא אחר כך."
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בר (לפני חודש)
המורה יעלה- תודה רבה.
כן משתדלת מאוד וגאה בעצמי על כך.
השנה האחרונה עבורי זו השנה שקראתי בה הכי הרבה ספרים אי פעם בהתמדה בלתי פוסקת של ספר אחרי ספר אחרי ספר... מקווה להמשיך בדרך זו.
המורה יעלה (לפני חודש)
וואו בר נראה שאת קוראת המון ספרים...
יפה
רץ (לפני חודש)
בר התרגשתי -"גם כשסובלים צריך לדעת מתי לנוח, מי יודע מה יבוא אחר כך." המשפט הזה הוא מטפורה ענקית לעולם שלנו של הרצים -תמיד מבקשים לנוע קדימה מחפשים את הרגע פורץ הדרך שעוד יגיע, ולפתע מופתעים מההתמוטטות הבלתי נמנעת שמשנה לתמיד, לכן תמיד צריך להקשיב לגוף ולנפש, האם נלמד את הלקח הזה אי פעם?
אפרתי (לפני חודש)
גם אני את דוקטור בואי אצלי... אחרי שקראתי את הביקורת המצוינת של דינה, קניתי. את הספרים של מירה מגן אני מכירה מאז הספר הראשון שלה. קראתי עוד כמה ואחר כך נטשתי אותה. באמת צריכים לחזור אליה.
בר (לפני חודש)
דן סתיו- תודה רבה לך!

אפרתי- כל כך יפה וחשוב כתבת. אני מתחברת בדיוק לתחושות הללו ולכן היה לי כל כך מרגש אפילו עד כדי לכלוכית, לראות את אותם הסופרים הצעירים מחכים בדוכן, מנסים למכור את הספר שלהם ומדברים עם העוברים והשבים תוך גאווה עצומה ביצירה שלהם.
התרגשתי בשבילם על המעמד הזה ושמחתי להיות חלק קטן מהחוויה.
צירוף מקראים שגם אני קוראת עכשיו את מירה מגן (דוקטור, בואי אצלי).
לא יודעת איזה ספר שלה את קוראת אבל מחכה בציפייה לסקירתך. שבת מבורכת שתהיה.
אפרתי (לפני חודש)
לפני עשרים-שלושים שנה, כל סופר ישראלי שהוציא ספר, במיוחד הטובים, זכה ליחצנות, ריאיונות, חשיפה בטלוויזיה, ברדיו, ביקורות במוספי ספרות ומה לא. בקיצור, ידענו, היכרנו, שמענו וקראנו. מאז, זרמו הרבה מים בירדן וגם בברזים, והיום גיבורי התרבות הם גיבורי תוכניות ריאליטי מטומטמות, וסופרים ישראלים? נו, באמת, את מי זה מעניין. אנחנו נחשפים אליהם במשורה, כשהם מועמדים לפרס מפעל הפיס או משהו דומה. לכן, באמת, חשוב לקרוא, לסקור, להיוודע, לקנות, כי אחרת הספרים שוקעים בתהום נשייה, בזמן שספרים אידיוטים מוכרים מיליונים. וגם אני מרגישה אחראית לזה באופן אישי. לכן, ביקורות כמו שלך, בר, חשובות מאוד. כרגע אני קוראת את מירה מגן (ביקורת בהמשך).
דן סתיו (לפני חודש)
בר סקירה יפה!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ