ביקורת ספרותית על סולם גנבים מאת ליאור אנגלמן
ספר בסדר

---

זה ספר שמדבר על משפחת פשע הסגנון הבורר ניגוד בין אדיקותם הדתית של הדמויות לבין זלזול מופגן שלהם בערכים חברתיים.
השאלה המרכזית של הספר אם אתה נמצא בעולם "רע" האם אתה יכול לשנות את גורלך בידך?
יודה הוא דמות המרכזית בסיפור משפחתו היא משפחה טיפוסית מזרחית אמו סימה הופכת להיות ראש ארגון הפשע בעקבות תאונה שקוראת לאביו. הדבר שמאוד הפריע לי הוא אופן ייצוג המזרחיים שכונת התקווה באופן סטראוטיפי מאוד. הכתבה קולחת אבל יש רגעים שאתה מרגיש יותר בטקסט טלווזיוני השפה פשוטה ויום יומית ואולי זה סוד ההצלחה של הספר שפה פשוטה עם סיפור פשוט ויחסית לא מורכב. הסיפור מנסה להראות את המורכבות להיוולד למשפחת פשע לבין רצונו של יודה לצאת ממנו באמצעות תמיכה מבחוץ למשל עטיה שמשמש לו דמות אב חולפית. יש סיפור אהבה הנרקם בינו לבין ליאת בתקופת הצבא. הם מנסיים לשנות את המציאות באמצעות חינוך. לא אפרט את המשך הסיפור ואתן לכם לקרוא אותו בעצמכם ספר כתוב טוב רק חבל שהוא כל כך סטראוטיפים לדמותו של המזרחי למשל בית מסורתי, שרשרת זהב, שפת רחוב, שפה אלימה וכו'. הייתי מעדיפה שמחבר היה מפתח את הדמויות יותר. הדבר הטוב בספר החלוקה שלו לשלושה סיפורים סיפורו של יודה ליאת ואביחי. שהסיפור נותן עומק מכמה זוויות שונות.
קריאה מהנה

» ביקורות נוספות של יפעתוש
» ביקורות נוספות על סולם גנבים