ביקורת ספרותית על לב מקוון מאת סטלה גריי

---

סטלה משתפת בפתיחות ובהומור חוויות של אישה שעברה את גיל חמישים ולאחר שחיסלה מלאי גלידה על הגרוש הבוגדני היא נרשמת באתרי היכרויות מקוונים במטרת קשר ארוך טווח. קשרים לטווח קצר זה עולם אחר לגמרי ולא בכך עסקינן.

אז לאחר הקריאה קצת מתסכל אותי לדעת ששידוכים של גרושות בגילאי חמישים פלוס באתרי היכרויות דומים באופן מחשיד להיכרויות של רווקים גילאי שלושים פלוס.
אבל אם כבר להשוות את עצמי עם מישהי שכבר עברה כברת דרך בחיים - אז עם סטלה, שכתבה כאן את סיפורה האישי כמי שחזרה לשוק והופתעה מעולם ההיכרויות.
העולם המקוון עם היצע "בלתי מוגבל" שנחשפתי אליו כרבים מבני דורי כבר בצבא, והשקר שהוא מציע. נרשמתי לג'יי דייט כי לא היו לי סטנדרטים חוץ מבחור יהודי, לא הבנתי עד כמה אצטרך שם סטנדרטים, הנחתי שכולם באו באותה מטרה כמו שלי... וכבר אז לא אהבתי את ההיכרויות המקוונות במיוחד. חברות שמצאו שם דייטים שווים די "שיפצו" את הפרטים מראש, ואצלי, שהייתי כנה - זה עבד הפוך.

כתבתי לצעירים על התופעה של שקרים ברשת ולאן זה מוביל, בהשראת אותה חווית ההירשמות לג'יי דייט ודומיו בספרי "מי הזמין אותך לאהוב?". ספר ההיכרויות שלי די דומה לספר הזה, אך בהבדל קטן - הוא עוסק בהיכרות ברשת בגיל הצעיר של עשרים-שלושים ואפשר לקרוא אותו רק באפליקציית עברית בינתיים.

מה שמשותף לי ולסטלה הוא שלכל הבחורים, שרובם פשוט לא היו ברמה שלי - עדיין היו הצעות שיפור: את דתיה מדי, את חילונית מדי! את צעירה מדי, את מבוגרת מדי!
אצל סטלה זה כמובן יותר עוסק סביב שאלת האפשרויות של גברים מול נשים וטיפוח המראה על חשבון הקריירה: את קרייריסטית מדי! את לא נראית מספיק צעירה! את מפחידה גברים! פונות אלי בנות 35! נחמדה, נעימה, ומכילה זה לא מספיק! ועוד.

אז גם במקרה שלי הייתה לגברים הצעירים הרבה ביקורת, אך גם כאן מה שלא היה להם - הייתה מודעות עצמית.
היתרון של להיות צעירה באתרים הוא שנוטים לך חסד, ולזכותם של הגברים הם הבחינו במיוחדות מסוימת בי לעומת בנות אחרות - אני לא פוסלת הרבה. הם הסיקו שאם כן פסלתי על משהו אז יש לכך סיבה. חלק באמת התעניינו ושאלו אותי על מה פסלתי אותם מתוך התיאור שלהם באתר. היו שני דברים שאני זוכרת שצרמו לי - בחור שהקפיד לכתוב מספר פעמים בתיאור על עצמו "אני חושב שגבר צריך להיות *גבר* ולא רכיכה!"
אמרתי לו את דעתי: אני חושבת שגבר שמדבר בשם כל הגברים הוא לא בשבילי - כי אני ממש לא מעוניינת לדבר בשם כל הנשים. כשהפניתי את תשומת ליבו לכך הוא אכן שינה את הניסוח באתר. בכלל, כל עולם הגבר-גבר לא מושך אותי, אנחנו לא ביערות הסוואנה ולא צריכות גבר שיילחם בנמרים, עם כל הכבוד...

עם בחור אחר שהכרתי באחד האתרים גם נפגשתי, השיחה לא כזה זרמה כי שנינו היינו ביישנים. היה ניכר שזה לא הולך להמשיך אבל שידוך בגיל שלושים כבר מתסכל לפסול. הוא אמר לי שזה לא מוצא חן בעיניו שאני לא מרגישה מספיק רגועה להסתובב איתו בעיר, ונשארנו רק באזור אחד אז הוא חושב לפסול אותי על זה.

לי דווקא הפריע שגם באזור שהסתובבנו בו הוא לא היה מודע לעצמו כל-כך ולכך שאנחנו זרים. הוא שותה את השייק על הספסל במקום מרכזי באופן המוני שדי כיווץ אותי.
אני רגישה להרגלי אכילה של אנשים, זה יכול להישמע מוזר, אבל העזתי ואמרתי את זה - בעיקר כי הפרטנר שאל וגם כי בעיני זה דווקא יותר מוזר לחשוב שבחורה שהרגע פגשת תרגיש איתך ביטחון בלי שאתה עושה שום פעולה שתגרום לה להרגיש את זה... סה"כ בחור ביישן ולא ידע ליחצ"ן את עצמו אז למה הטענות עליי?

אך מה שבלט לי ששונה אצל סטלה, וכנראה מעיד יותר מהכול על התרבות האמריקאית לעומת הישראלית - בארצות הברית כנראה כותבים על עצמך מלא תוכן בפרופיל, להירשם לאתר היכרויות שם זה כמו לפתוח בלוג ולכתוב את דעתך על כל נושא שבעולם. זה אפשר לה גם להיות מצחיקה, שובבית וכנה - ולהכניס גם טקסט וגם סאב טקסט.

דבר שקשה לעשות באתרים בארץ, כשמבקשים ממך "תני לי חמש תכונות שלך". ניסיתי גם אתרים מחו"ל והם באמת יותר טובים, הבעיה היא שאין מספיק משתמשים ישראליים.
אז נאלצתי לכתוב משפט אחד בכל סעיף באתר: סעיפים גנריים כמו מצב משפחתי, תחביבים, השקפת עולם. ואני עוד נחשבת אחת שכותבת הרבה.
הגברים באתרים הישראלים בדרך כלל מסתפקים ב"מחפש את האחת". או איזשהו משפט רב משמעות שכזה (ואם חשוב לך כבר תגייסי את השב"כ לחקור עליו, למה הוא פראייר?!)
הם משאירים את כל שאר הסעיפים ריקים בציפייה שתביני שהאחת זאת שלומית מלכה אז התחילי בהתנצלות שאת לא שלומית מלכה. כן, גם אם הוא זה שפנה אלייך...

בקיצור - בין גבר מוזר שסטלה פונה אליו ולא עונה, לגבר מוזר אחר שפונה אליה באתר באופן מוזר/סוטה - סטלה חולקת תובנות על דימוי גוף של אישה מעל גיל הנעורים, ירכיים וסנטר, הגלולה האדומה, פילטרים ברשת, וכמובן איך אפשר בלי קצת שוביניזם... הרי המסקנה המתבקשת שנצמדת אלייך די מהר מהרגע שנכנסת לעולם ההיכרויות ברשת:
חשבת שאת בנאדם סבבה, ואפילו יכולה להתפתח ולהיות שווה? חח! עכשיו נגיב לך בהיסטריה של גברים שכבר שבע שנים באתר הזה. לא תתקבלי עד שנרכיב לך השקפת עולם חדשה - שבה את שונאת נשים ורואה בכל אישה צעירה יותר, חטובה יותר ומתרגלת יוגה יותר - אויבת...

לפי הדעה החדשה שאת משתכנעת שתוביל אותך למטרה (אך בעצם הדעה הזו רק מקרבת אותך לעשות מנוי בתשלום לאתר הכי פחות מתגמל, בעיקר מרוב תסכול והתמוטטות עצבים) -
נשים הן יבבניות, תלותיות, נפוחות מחשיבות עצמית, מאדירות את עצמן, סאחיות מדי וקוראות יותר מדי ספרים (מה?)

לעומת זאת גברים מעל גיל חמישים משופעים באפשרויות של בחורות בנות עשרים שתמיד זקוקות לכספם, ממש - לסכום המדויק שיש להם בכיס.
הם כמובן קלילים ומצחיקים אך גם בעלי מודעות עצמית לגבולות, בעלי שיער שופע שרק הסמיך עם השנים, השאיפות שלהם מחיי הזוגיות נורמליות ומציאותיות מאוד ואף אישה בת עשרים מעולם לא הוטרדה מגבר בן חמישים או שישים שפשוט לא היה מוכן לשמוע על לחפש מישהי יותר קרובה לגיל שלו.

בקיצור אם להאמין לאתרים - הגבר שם תופס שתי ציפורים במכה אחת, הוא מייבש גם את בת העשרים שלושים שרוצה לעבוד בעבודה עבודתית ולא אצלו, וגם את בת החמישים שרוצה להכיר באתר ולא יודעת לאן נכנסה - במכה אחת.
אם הייתי גבר הייתי משתכנעת לבלות באתרים לנצח, אך בתור אישה הייתי שם עד גיל שלושים ואז התחלתי לחשוב על אלטרנטיבות, כשהבנתי שזה מתאים בעיקר לבחורות שאין להן בעיה לפלטר את עצמן פיזית ונפשית ולהפיל את התוצאות להיכרות הלא קשורה על הפרטנר.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על לב מקוון